בס"ד
אני שונה.
זה מצחיק שרק עכשיו שמתי לב לזה. לשוני.
ככל שאני מנסה להתגבר עליו הוא גדל ומתרחב בעיניי. לא משאיר לי נקודת התבוננות אובייקטיבית על מה שנמצא מסביבי.
אני לא יודעת אם השוני טוב. ייתכן שטוב להיות שונה מכולם, מיוחדת. אך ייתכן שבשבילי בשוני הספציפי הזה מזיק יותר מאשר מועיל.
השוני מתבטא בחשיבה, בכתיבה, בדיכאון שפוקד אותי מפעם לפעם. אני מנסה להילחם בשוני הזה. שגורם לי להיות בוגרת וחושבת יותר מאשר בני גילי, ומצד שני גורם לי לקחת כל דבר קטן ללב. ללא הצלחה.
המחשבות ששוטפות אותי כמו נחלים, גורמות לי לחזור לחשיבה ולכתיבה לפני שאני מצליחה לחוות כיצד זה להיות ילדה רגילה. אחת ששמחה רוב הזמן, שאין לה סודות מתחת לכל דף אומלל, שלא מרחמת על עצמה, אחת ששלמה עם מי שהיא.אבל אני לא כזאת.
זה טוב? זה רע? אני אמורה להיות ילדה רגילה ולאבד את המיוחדות שבי, או שאולי טוב לי יותר להמשיך להיות אחת שונה עם כל הקושי שבכך?
האם אפשרי להמשיך לכתוב ולחשוב באותה מידה, בלי להכנס לדכאון מכל מבט, מילה או ביקורת שבעיניי לא נכונה?
יש למישהו תשובה לכל השאלות האלו?
הלו, מישהו שם?
תגובות
הכתיבה שלך זורמת ויפה :) אהבתי את הכנות והפשטות שבזה. לא הרבה יכולים להיות ככה כלפי עצמם.
"יש למישהו תשובה לכל השאלות האלו?
הלו, מישהו שם?"
כמה חשוב לך להיות בוגרת יותר, כמה חשוב לך להיות חלק רגיל בחברה.
כמה את כשונה חשובה לאנושות. אם כולם היו מתבגרים רגיל וחיים רגיל איך זה היה משפיע על העולם?
אני פשוט לא יכולה לכתוב או לחשוב פחות.
אני לא יודעת מה החשיבות שלי לעולם, ועד כמה השוני שלי משמעותי.
אבל הוא מפריע לי.
כשכולם שמחים אני עצובה, כשכולם מחייכים אני בוכה, כשכולם מחליטים אני מתלבטת, כשכולם נשארים אני מחליטה ללכת.
לא נראה לי, שיש דבר כזה נורמלי, כולנו שונים. אבל השוני שלי גורם לי לחשוב על הכל דברים רעים.
אני פשוט לא רוצה להיות שונה שמו שאני...!
העם איתך... יצא מדהיםם!!!
שנזכה לעוד=)
הכתיבה שלך ממש יפה.....
לקח לי כמה דקות להתאושש אחרי שקראתי את זה אפילו שזה כזה קצר..
טוב ככה..בקשר לתוכן אז אני רוצה להגיד לך שגם אני שונה וגם הוא שונה וכל אחד שונה מהאחר ואם כולנו היינו דומים אז היינו מנסיפ להיות שונים...אז אולי כולם קצת שונים ואת מאוד שונה...אז מה!! זה את ..בכתיבה שלך אפשר לראות שמה שרשמת זה באמת מבפנים. ואם את שונה אז זה לא בהכרך דבר רע ומי שיקבל אותך שונה הוא הבן אדם הנכון ולא מי שאת צריכה להשתנות שינוי דרסטי בשבילו אני לא ומרת שתשארי מקובעת ככה איך שאת עכשיו את יכולה ואוליגם צריכה ללכת קצת לכיוון האחר...כמשהי שונה אני יודעת מנסיון שכשאת מנסה להיות דומה את נהיית יותר שונה אז אני פשוט פרשתי ידיים נשארתי ככה ואמרתי לעצמי שזה אני וזה מה שיש אני לא עומדת להיות אדם אחר בגלל משהן אחר! אחרי כמה זמ מצאתי את המקום שלי בחברה..מקום שאני לא צריכה להשתנות בשבילו אלא פשוט להיות אני...בפשטות...
ה' רצה שאני אהיה שונה, בוגרת הרבה יותר, מגיל מאוד צעיר.
לשנות את זה אני לא יכולה, אבל אני כן יכולה לעזור לבנות, לתת להן עידוד ועצות-חיזוק, מהמקום בו אני נמצאת.
אם את תקבלי את עצמך כמו שאת, ותנסי למצוא בך את הנקודות הטובות (שבטוח יש בך, ואפילו יותר מהשאר) החברה תקבל אותך בזרועות פתוחות ותאהב אותך כמו שאת.
התעודדי! כולנו חייזרים... כל אחד מהסובבים אותך חושב שהוא כזה...