בסד אייר תשעא
אבא שלי בפסיעות מהירות
עולה וגומא מדרגות רחבות
ואני אחריו ברגליים קטנות
מתבוננת בולעת חומות אדירות
לחייל בכניסה אמרנו שלום
הארנו פנים וחן של מקום
על יושביו בחיוך גדול הוא זורח
ואת הלבבות פותח
בחצר היונים רוחפות והומות
לשיר השירים בנעימה הן עונות
ושמש צובעת בגוונים של זהב
פיסה של שמים וגם דקל סב.
אילו היה להם כח
שרים חברים בדיבוק
אילו היה להם כח
היו הם יוצאים לשוק.
וילדה מקשיבה
למילים לא ברורות
איך לאבא אין כח ?
הרי זה לא יכול להיות !
לכו נרננה לקראת המלכה
קבלת שבת ו'בואי כלה'
כולם פונים ופניהם לאחור
רק אב אל מערב
מדייק הוא לבחור
ויכולו השמים וכל צבאם
הנה תפילתנו הסתיימה לה גם.
את השומרים בכניסה אנו שוב מברכים
ואלה איתנו עולים כאורחים
חזרה אל הבית
אל קריה יפהפיה
אשר שישה ימים של חול
עסוקה היא בבניה.
שלום עליכם מלאכי השרת
לסעודת שבת מצטרפים הם כעת
וחוט מחבר בין אז להיום
של אור,אהבה וחן של מקום.
תגובות
תודה.
לא הפסקתי. רק עברתי קצת לבמות אחרות,אולי אחזור לכאן מתישהו.נראה.
כיף לראות אותך ישיבהבוחער. מה שלומך?
נכתב על שבתות בקריה...?
עדיין יש שבת חיי שרה,
עד אז יש זמן :).
באותו בוקר אגב ביקרתי בחנות המזכרות,
עלתה לי מחשבה לומר שאולי חסרה שם מפה קטנה של הקריה :P
תודה על 'תמונה' מהדור הקודם :-).
[אני עוד עלול להכריח את אבא שלי להיזכר! :)]
אבל לגבי השאלה אם זה שיר אני פחות בטוח כי יותר יש כאן סיפור מוגש על חלקיו.