לפעמים אני תוהה מה קורה מאחורי גבי
האם את יושבת שם ומתפללת לשכוח?
האם את וצואת עם אחרים כדי שתוכלי להיפתר ממני?
מה אם תמיד אהיה בליבך?
מה אם מה שהרסתי, היה יכול להיות של אחר?
מה היה קורה לו לא בנינו גשר בנינו?
והשאלות ממשיכות, האם מה שהרסתי עדין בר תיקון?
או שלעולם תישאי את פצעי האהבה בליבך?
האם יש לי כפרה?
האם אני הוזה?
האם בהית בי, או בסרט?
האם אני נושא לשיחה? האם הכאב עדין שוכן בליבך?
האם את משווה ביני לבין בחורים?
האומנם הטוב שאת רואה בי הצליח לסנוור אותך ולכן לא יכולת לראות את הרע?
ולמה, למה הרסת את מה שהיה בנינו, למה התאהבת?
תגובות
לא הרסתי כלום. כל מה שהיה נשאר.
אבל למה אתה יושב שהיה משהו?
היו רק חילופי אותות וירטואליים. עולם של דמיון ואשליה.
מהעולם הזה רציתי לצאת אל עולם של מציאות.
אני לא קוראת לזה הרס,אני קוראת לזה בנין.
את הטוב שבך אני רואה והוא מסנוור אותי.כי הוא כל כך מאיר.
כנראה שאתה לא יודע עד כמה.
אבל גם את הרע שבך אני רואה,הסר דאגה מלבך.ובכל זאת זה חלק מהיופי שבך.
הרי אם אתה לא מושלם,זו ההוכחה לכך שאתה אנושי.
אם אני משווה? בהחלט.זה רק מזכיר לי כמה שאתה משהו,מישהו.
שאלת הרבה שאלות,מישהו.
ואולי אתה באמת סתם מישהו ואני בכלל עונה למישהו,אבל אחר.
אז לא אענה על כולן.
בקצרה.
יש לך כפרה.
אז זהו זה,אתה לא הוזה.
אתה תמיד תהיה בלבי.
אבל יש לי לב רחב,אתה לא מפריע לי.
ועוד דבר אחד אחרון.
אתה לא הרסת כלום.
אתה שיקמת הריסות וריפאת חורבות.אין לך מושג עד כמה.
אמרת פעם שנשלחתי לרפא אותך,אולי זה נכון ואולי לא. לא יודעת.
מה שבטוח,שאתה מרפא אותי,בכל פעם מחדש.
וחוץ מזה,מה זאת השאלה הזאת "מה היה אילו"?
שכחת שהכל מכוון ? הכל הכל הכל.
וחוץ מזה,
אם כבר מדברים על "אילו" היה לנו פעם דיון מעניין בענין. זוכר?