בסיעתא דשמיא
פצעים פתוחים
לעיני כל גלויים
איך העזת
למה באת,
פתאום.
ועברו כבר ימים
ולילות בהירים
הסתדרתי היטב
בלעדיך.
איך העזת,
להפר שלוותי
לגנוב לי אותי,
לבוא פתאום.
ואתה, צדיק שלי.
אינך יודע
שישנו הכאב
הרי אצלך אכלה אותו כבר אחרת,
ואני גיבורה שלך, יכולה תמיד להיות
גם בלעדיך.
תמים שלי.
ובכוחי לסובב את האהבה
ואולי לכבות את אורה כמעט לגמרי.
רק צריכה אני כמה ימים
כמה תפילות
קצת שלווה ליצור בתוכי עוד כוח
להימלט.
תגובות
מבחינת "שירה" בהגדרה אז הבית האחרון כבר איבד את המשקל.. אבל הכאב הזה תפס אותי לגמרי.
והאמונה שאת.
שד' יאיר לך, יקירה.
שבוע מבורך, טוב לראותך.