אתן, מה מטרה אתן מוצאות בלהעליב ולפגוע?
מה כיף אתן רואות בלעצבן ולקרוע?
הלב שלי עדין, מיתריו שבירים,
כל פריטה קטנה קורעת אותו לגזרים!
העיניים שלי רטובות תמיד,
אך אתן לא רואות,
הנפש שלי בוכה במיסתרים,
אבל אתן לא נמצאות,
אני שם בשבילכן, אך אתן נעלמות.
אוהבת אתכן חברות יקרות!
תגובות
אבל הקטע בא ממקום כואב, אז אני אעצור כאן.
זה כתוב בצורה שלא ידעתי להחליט אם היא שיר או מכתב.. לכן זה נראה ככה,אשמח לעוד עצות:)
שוב תודה :)