ניכר כי השקעת בעבודה זמן רב, ורואים את התוצאות. אני משווה לתמונה מציאות חיים של למעלה מעשור שנים. האגרטל הירוק הקסים אותי בעמידתו האיתנה נוכח הצבעים הכהים בתמונה, ואף אם אפליג בדימיוני אשווה אותו לאדם. זוית הנקניקיה מרשימה, ובמיוחד בולט הפן הכסוך, שנופח בתמונה אמת ומציאות נכונה. אני נוטה לחשוב שהשתמשת בצבעי שמן, אם כי אני לא בטוחה בכך. ואם אכן לא השתמשת בצבעי ששמן מפליא אותי מאוד מריחת הצבעים הנאה על קרש החיתוך, הנעשת ע"י צבאים אחרים. מאוד התרגשתי לראת את האותיות העבריות, שמך, בצד התמונה. איני נוהגת להגיב רבות, וישנו גם את דוחק הזמן לפני פסח, אך יחד עם כל זאת ראיתי לנכון לכתוב לך, היי ברוכה ביתי אביגיל, שם נעים העניקו לך הורייך, הודי להם על כל הטוב שבעולמך, בברכת ה'.
ז' בניסן תשע"ב, 16:36
ממה מדהים!יהבעטליר החמישיי
כשחושבים על זה באמת הקנקן בצד מזכיר איזה טבח/קצב. אני לעצמי לא אוהב ציורים ראליסטיים (אפילו לא את האגרטל של ואן גוך) אבל ניכר פה מאוד הצד האומנותי.
תגובות
האגרטל הירוק הקסים אותי בעמידתו האיתנה נוכח הצבעים הכהים בתמונה, ואף אם אפליג בדימיוני אשווה אותו לאדם.
זוית הנקניקיה מרשימה, ובמיוחד בולט הפן הכסוך, שנופח בתמונה אמת ומציאות נכונה. אני נוטה לחשוב שהשתמשת בצבעי שמן, אם כי אני לא בטוחה בכך. ואם אכן לא השתמשת בצבעי ששמן מפליא אותי מאוד מריחת הצבעים הנאה על קרש החיתוך, הנעשת ע"י צבאים אחרים. מאוד התרגשתי לראת את האותיות העבריות, שמך, בצד התמונה. איני נוהגת להגיב רבות, וישנו גם את דוחק הזמן לפני פסח, אך יחד עם כל זאת ראיתי לנכון לכתוב לך, היי ברוכה ביתי אביגיל, שם נעים העניקו לך הורייך, הודי להם על כל הטוב שבעולמך, בברכת ה'.
אני לעצמי לא אוהב ציורים ראליסטיים (אפילו לא את האגרטל של ואן גוך) אבל ניכר פה מאוד הצד האומנותי.
עלי והצליחי!