שתיקה

בס"ד

אני רוצה לספר

את כל מה שמותר לומר

בפה מלא ובגלוי

את הפספוס, הפחד והלחץ שנוצר,

את האדמה המתפוררת,והצוק המצוי

תחת רגלי המחליקות ממנו.

אני רוצה לכתוב שיר

לבטא במילים

את מה שלא מותר לומר

את החיוכים, הכעסים,

האושר והכאב המר.

אני רוצה לצעוק

את מה שלא ניתן לכתוב.

את מה שלא מתבטא על דף ועט.

את חוסר החרטה, חוסר היכולת לאהוב,

חוסר הרצון לתת.

ואז לפתוח בשתיקה

של מה שאי אפשר להגות.

בלבול, מועקה,

ערבול של תחושות.

שתיקה שמעבר למילים,

ומעבר לכל צעקה .

שתיקה, עטופה בערפילים,

חוסמת אור סהר וחמה.

שתיקה, כמו שיר ריק מבתים.

שתיקה כמו צעקה ללא צליל.

שתיקה שמכלים בפנים,

עד שתצא ותתעורר במילים..