מלפני חמש שנים בדיוק

משהו מאוד מפוייס רוצה לך לומר תנחומים.

משהו לא מפוקח רוצה  לומר - כבר עבר.

אבל כל כללותו של הלב רוצה  רק לזעוק - עד כאב

אני מזדהה עם הכתב והמכתב . התחושות והזכרונות

בס"ד.

אם אפשר להקליד את זה ככה זה יהיה יותר נחמד.
פשוט עושים shift ואז אנטר (אחד אחרי השני).

------------------------------------------------------------

בס"ד. כסלו תשס"ב.

אבא יקר!

נפרדתי ממך במוצאי שביעי של פסח תשס'א,לאחר שהקפצת אותי עם בנותי (ועם אחותי כמלווה) חזרה לביתנו במושב ישעי.
לאחר הביקור של כל פסח בקרית ארבע.
נפרדנו פרידה קצרה ומהירה. כדרכך,תמיד היה לך לאן למהר.
אולם בניגוד לפרידות קודמות שנפרדתי ממך,היתה לי תחושה שהייתי רוצה להודות לך יותר וחבל שלא הספקתי.

חשבתי שעלי להודות לך על הטרחה שטרחת להסיע אותנו הביתה.
לא עלה בדעתי שזוהי פרידתנו האחרונה. ומה שאני מרגישה,בעצם,היא הכרת תודה על מה שנתת לי לאורך כל חיי.
לא עלה בדעתי שבעוד פחות מחודש אחוש את הצער על כך שמעולם ,בעצם, לא הודיתי כמו שצריך.

-------------------

כאן נגמר המכתב שכתבתי לפני 5 שנים. למרות שהוא חתוך באמצע החלטתי להשאיר אותו כך.

אני רוצה להוסיף רק עוד דבר אחד :
לאמא היקרה,שתזכה לרוב שנים בריאות ושמחות.

תודה.

בס"ד.

רק אמרתי לך איך לעשות אנטר, לא כזה...
מה עשית ממני...

רק מחזקים את הצורך בשימת לב למה שההורים עושים/מעניקים לנו,
על אף שזה נראה כמובן מאליו שהורים פשוט נותנים, וללמוד לאמר
את המלה היחידה הזו "תודה".

חשבתי שבתוספת לאמא את הולכת לאמר לה 'תודה', אבל גם האיחול
שלך הוא חשוב, ולך אני כאן אומרת תודה.

יומקסים
כּנרת

זה בדיוק מה שכתבתי (צר לי שזה לא ברור)

שימי לב למילה האחרונה בקטע.

אז כל הכבוד לך!

שיהיה שבוע נפלא רוקם תודות.