מביט בחלון, עננים אפורים
וכמו השמים כך חיי הם קודרים.
הזמן נאבד, הלך לבלי שוב
ואתמול בלילה נפרדתי מאהוב
הפרח היפה שהיה בחדרי
החליט אף הוא לעשות משהו נגדי...
אך פתאום האירה קרן שמש, הסתכלתי על אופק חדש,
ראיתי כי עם מעט התבוננות ישתנה הכל וממש
כי מעננים אפורים יורד גשם,
ומזמן שעבר התחיל יום חדש
ואהוב שהלך יפתח פתח לקשר אחֵר
ועוד אני עומד ומהרהר
הגיח ניצן של פרח יפה יותר
תגובות