בהצלחה!

ממש אהבתי את מה שכתבת זה כ"כ נכון המון הצלחה עם התואר !

ממש אהבתי את מה שכתבת זה כ"כ נכון המון הצלחה עם התואר !

אני מניח, שאמור לבוא כאן שטף מילים.
שמתוכו יוצא שיר שלם, אבל דווקא בגלל זה.
עוד לפני שאקרא את השיר, הייתי מצפה לפיצוי
בכותרת שיראה לי מעט יותר מאשר לשחזר
את השורה הראשונה.

האקדמיה חונקת אותי
מגזימה--> במה? בחניקה? באופן כללי?
מפציצה בי עומס רב--> הייתי בוחר שילוב מילים
יותר מתואם לענ"ד
ומידע ענק וכבד
ואני --משת[?]דלת-- להיות רצינית
לשתף פעולה
להוסיף עוד נושאים למוח
ולהתחדד--> חידוד בא בדרך כלל ביחס
למעין חברותא.
אבל גם חוסר פיסוק לאורך יותר מידי שורות,
הופך את כל הפורמט לבלתי קריא.

לעיתים המידע מעניין
לעיתים קשה, מסובך ומלא פריטים קטנים
ומושגים מבלבלים
אני אוהבת ללמוד ולהרחיב את הידע
אך כרגע הראש מבקש
הפסקה מנוחה
מכל הפרקים, השאלות
והתרגילים.
---> יש כאן יותר מידי מידע מוכר
ומעט מידי מהחוויה האישית שלך.
זה די חבל בשביל שיר שיכול למצות יותר.

אני שוברת את השיניים
מעקמת את הגב
הורסת את העיניים
ומשקיעה זמן רב
בתואר הזה
ובסך הכל לבסוף
מזכירים לי כל הדוקטורים
והפרופסורים
את רק בהתחלה
תואר ראשון הוא שער הכניסה.
תואר ראשון הוא הבסיס
לאקדמיה.
האקדמיה גורמת לי
להיות עסוקה יותר מידי
מעל לראש, מעל לכיסוי הראש
מעל למטפחת.
הילד שלי רוצה שאשחק אתו
אך אינני פנויה מספיק
איך אהיה אמא אחראית ומטפחת?
אמא, אבא ואחותי מחכים
מצפים שאבקר אותם
מעוניינים לקיים הכנסת אורחים
אך בינתיים אני קופצת אליהם
רק בשבתות ובחגים.
לא הלכתי לבקר את סבא וסבתא החולים
כבר מספר חודשים
למרות שהם מתגעגעים וחפצים
לראות את הנכדים והנינים
אני רק סטודנטית אקדמית
אחי צריכים שאעזור להם
בהכנת שיעורי הבית והעבודות
ומי יעזור לי לסיים בשלום ובהצלחה
את כל החובות
ב"ה אני לא מתכוונת חובות פיננסיים
ולא למינוס כלכלי
אלא רק לחובות אקדמיים
ובעלי היקר מעודד אותי
שבי תקראי תביני
"יגעת ומצאת
תאמיני"

--> אני מוצא כאן בעיקר יומן בינך לבין עצמך
אבל חסרה לי כאן ליבה של שיר.
חוויה עצמית שנובעת מכל השורות האלו.

בהצלחה בתואר... נראה כי את נפשך לא יכלו 'חובותייך' לכלוא: השיר הזה (הארוך, יש לציין) יצא בכל זאת!