השיר נכתב מזמן לפני כמה שנים, ונשלח לכאן בעקבות היצירה "עושה שלום במרומיו" שכתבה יונה במדור נקודה למחשבה.
בליל שבת
כשבליל שבת
נמצאים ליד השולחן
הבן והבת
והאוכל כבר מוכן.
ורוצים להגיש לאכול
אך לפתע מתבלגן הכל,
הנכדים בוכים
הקטנים מלכלכים
הגיעו אורחים לא צפויים
והדגים לא מספיק אפויים...
מלבד הנרות הדולקים
יש ממש חושך בעיניים
וכמעט תזלנה דמעות כמים
ופורצת תפילה לאלוקים
"אנא רחם וחוס עלי
רציתי להנות את בניך- בַּנַי
והנה, זה כל כך לא מוצלח
אנא, מלאך טוב שלח
שישיב הסדר על כנו
והבית ישוב לאיתנו"
וכבר בסיום התפילה
חשה האם בהקלה,
הנכד הקטן בא מתרפק
כזה חמוד רוצים רק לנשק
הוא מגבב משפט ראשון
"תתה דה"- זו הלשון.
(כמובן שהכוונה ל:"סבתא, תודה"
אם לא הבנתם את השפה התינוקית המְדַדַה...)
ואז פתאום הכל מתהפך
כבר לא נורא אם ישפך
אז מה אם התלכלך.
כשהשמחה כל כך גדולה
מאושרים גם עם ההמולה.
הלואי ועכשיו המלאך הטוב פה יתארח
ויברך: "לשבת הבא כך יהיה שמח".
והמלאך הרע יענה:
"אברך אותך אישה יקרה נאווה עטרת בעלה
שתהא הסעודה ללא הַקַדְרוּת שהייתה בתחילה
שבת הבאה אלווה את אישך מהדרך
אך אהיה למלאך הטוב שמברך
(ולא רק אענה אמן בעל כורחי
בניגוד לרצוני וכוחי
אלא ממש מלכתחילה
אהיה זה שיפתח בברכה בתחילה)
ותזכו לסיעתא דשמיא כל השבוע
והמלאך הטוב יהיה האורח הקבוע"!!!
בעזרת ה'
זה יתגשם
ושבת הבאה תהא מבורכה
ותַשְׁרֶה על השבוע רק הצלחה.
בסיעתא דשמיא אמן כן יהי רצון
שיהיה כך באמת ולא רק בַּשִׁיר או בְּלָצוֹן!!!
תגובות
הזכיר לי המון דברים : הנה כמה מהם:
א. סיפור עממי מספר על זוג שהיו מכניסי אורחים דגולים (וכו' וכו' אין לי כח לפרט כמה הם היו צדיקים) אבל,היו חשוכי ילדים.
פעם אחת הם ארחו על שולחנם בליל הסדר הלך עני שנחת עליהם באמצע הסעודה.
בסיומה, הוא הודה להם,הביט בשולחן המבריק וברך אותם "לשנה הבאה , שיהיה שולחנכם הפוך !!"
הם נעלבו ולא הבינו,אבל בליל הסדר של השנה הבאה,על השולחן לא היה סדר.
התינוק משך את המפה ,היין נשפך והכלים נשברו. ואז נכנס אותו ההלך (אליהו הנביא,אלא מה)
וחייך בראותו שברכתו התקיימה.
ב. קראתי פעם בעתון חרדי סיפור על משפחה שהיתה אמורה לארח משפחה "חילונית" שרצתה לראות מה זו שבת.
האם כמובן,התכוננה והכינה מכל טוב. אולם כשהגיע זמן הסעודה, התברר ששכחו לחבר את הפלטה לחשמל וכל האוכל
המשובח היה קר ולא מוצלח.
לאחר השבת הצטערה האם מאד שכך נראתה השבת בעיני האחים הרחוקים והיא לא הצליחה לחבב עליהם את השבת.
לאחר זמן,פגשה אותם והנה ( כמו בכל הסיפורים החינוכיים ) הם חזרו בתשובה. הם סיפרו לה שזה רק בזכות אותה שבת אצלה בבית.
היא התפלאה מאד,הרי האוכל היה קר ולא נעים.
אמרו לה "אם היינו רוצים ארוחת גורמה היינו הולכים למסעדה, מה שראינו אצלכם היה,שקרתה תקלה כל כך לא נעימה. אנחנו ציפינו שכולם יתחילו להאשים זה את זה ותפרוץ מריבה. וזה לא קרה, המשכתם את השבת בשקט ובשלוה.
כל כך כל כך התפעלנו מזה,שזה מה שגרם לנו לרצות להכיר את דרך התורה"
ודבר אחרון : ביא בחשון ,יום פטירת רחל אמנו ,יום האם היהודי (יום מ"א בשנה,את זה למדתי מהרב גינזבורג שליט"א במאמר שנשלח אלי במסר"ש) . באותו יום חזרה בתי מהגן עם מתנה מהגננת לאמהות.
סינר נייר קטן ועליו כתוב:
"תודה לך אלוקים על ערימות הכביסה,זה סימן שיש לנו מה ללבוש"
"תודה לך אלוקים על הכלים המלוכלכים בכיור, זה סימן שיש לנו אוכל"
ועוד כמה וכמה משפטים בסגנון הזה, לצערי שכחתי את ההמשך.
שנזכה תמיד לשמוח !
אני הייתי מורידה את זה - לענ"ד. הוא פשוט מפריע קצת.. מיותר. לי לפחות. אבל מקסים. החרוזים, הקצב, בחרת מילים טובות.
(כמובן שהכוונה ל:"סבתא, תודה"
אם לא הבנתם את השפה התינוקית המְדַדַה...)
פחדתי שלא יבינו מה זה "תתה דה" ולכן 2 השורות שאחרי זה אבל אני מחכה לקרוא עוד 2 תגובות על השורות הנ"ל אם להוריד או לא ואז הרוב יקבע אם זה מיותר ההסבר או נחוץ....
בכל אופן תודה!
לגבי השורות - אם תשאירי , לשאר תתאימי (עיצוב) .
השיר קולח ומעורר . למחשבות וחוויות . כמו שעשתה זו היונה. מזכיר סיפור , תמונה.
וכמובן תפילתה של אם צדקת לאור הנרות - תכף ומייד מתגשמות. ורואה היא בטוב ליבה את התועלת והמצויין שיש לידה.
יישר כוח .
בס"ד.
השיר ממש חמוד.
אני חושבת כמו פלפלתי, להוריד את שתי השורות האלו... פשוט לכתוב: סבתא,תודה.
העיצוב השונה מכניס אותם לסוגריים ואז הם כאילו מחוץ לשיר.
מצד שני התוכן מוסיף את המתיקות של הנכדה בעלת השפה המדדה,אז בשום אופן לא לוותר על זה.
יפה מאד,ארצנו.