צריך לדבר עלייך,
אז לכולם עולות דמעות.
ובלילה, פתאום,
אני רואה אותך,
וגואה בי גל של חששות,
להיות חלק מהחלשות.
וכנראה שזו לא רק אני,
כי השנה היה גשם זלעפות.
על כל דמעה שלך,
שנפלה על ראשי,
שמחתי, הרגשתי, נרטבתי.
זו את.
צורת ג'ירף בענן.
תמיד ידעתי שנשמור על קשר,
אך מי חשב שיהיה הוא כך.
(השיר נכתב מתוך זיכרון לחברה שלי שנפטרה חודשיים אחרי סיום התיכון)
תגובות
אבל התוכן והצורה שבה העברת אותו
נותן לשיר להישאר ככה בינתיים.
אולי פעם אכתוב
ועד אז
תודה.