מכסא כבוד נשמה נחצבה
ומעפרא דארעא דמות אדם נתעצבה.
וכך נגזר עלינו במלחמה תמידית לחיות -
מחד - המשיכה לשמייא, לשכינה, לשרפים ולחַיוֹת,
ומאידך - הירידה למטה. לתהום, לשאול תחתיות.
גוף הבשר מתעייף, מתבלה ומתכלה.
נשמת אלוה לא פוסקת ממעופה התמידי,
ובין לבין -
האדם הולך ומתעלה.
תגובות
אז ככה -הקטע הזה יפיפה, מילים מדויקות ועוצמתיות, שפה גבוהה כמו שאת כותבת בדרך כלל, ולמרות זאת מרגיש נוגע גם באדם הפשוט (כמוני) ו"יורד אל העם" - המסר חד ועוצמתי, והרצון ליישב בין שני המימדים הללו - גוף ונפש - מתבטא בצורה יפה בשיר שלך.
בהיבט הצורני של השיר - השורות מספיק קצרות כדי לא "לעייף" אף קורא, הבתים קצרים ותכליתיים, בלי מריחות יותר מידי. הקצב טוב, לא נחפז מידי, כל בית מתקדם שלב בצורה ברורה אל המטרה.
הערה אחת שאני יכול להצביע עליה מההיבט הטכני - הכיתוב כאן הוא כיתוב מעט מציק לעיין וכדי להחליף גופן כאשר מציגים את השיר לאנשים - כאשר נעים לעין להסתכל על הגופן, כיף יותר לקרוא את השיר, ומתחברים יותר אל הכתוב...
עוד הערה טכנית - אם זה דבר אפשרי בשבילך, הייתי ממליץ לך לנקד את השירים שלך - זה יכול באמת להוסיף הרבה ליופי של השיר ולצורה שלו, תתפלאי כמה... (אני מוכן לעזור לנקד אם תרצי, בשיר הזה ובכללי...).
זהו לבינתיים, אם יהיו לי עוד מחשבות על השיר ובכלל, אשתדל לרשום בהמשך...
עלי והצליחי - הכישרון שלך נובע בצורה מרשימה וחבל שתפספסי אותו עם מרוצת החיים. הקפידי להקדיש זמן מסויים כל שבוע גם לכתיבה, וגם זמן נוסף לפיתוח הכישרון באמצעים שונים בין אם בסדנת כתיבה יוצרת, ובין אם דרך המלצות וסדנאות חינמיות באינטרנט.
אשרייך!!!
יפה!!