ניגון תמים

הוא בקע כמו ביצה בליל חורף קצת קריר.

הוא יצא מהחלון, את הדרך להאיר.

משב רוח רענן מלווה את צעדיו

וגשם מטפטף בעקבותיו.

הוא פוסע ברחוב, לידו אישה זקנה,

כבר שנים לא מתנגנת לה בראש שום מנגינה.

הוא האיר לה את יומה והזכיר לה נשכחות,

הוא מזור לשעותיה הקשות.

----------

ניגון תמים, ניגון ענוג.

הוא רק שלך, הוא לא ימוג.

כי תחת שמי הערפל

רק אליו פה נייחל.

----------

הוא טיפס במדרגות של בניין בקצה הרחוב,

שם פגש בחור צעיר ששכח מה פה הוא טוב.

מתוסבך ממורכבות שיצר במו ידיו;

הניגון יזכיר לו את פשטות חייו.

הוא חלף ליד ילדה שאבד לה הבלון;

דמעותיה - מעיין, קול בכייה כקול המון.

הוא ניגב את הדמעות והשיב את חיוכה.

לפּניה הרכות הוסיף שמחה.

----------

ניגון תמים, ניגון ענוג.

הוא רק שלך, הוא לא ימוג.

כי תחת שמי הערפל

רק אליו פה נייחל.

כן, תחת שמי הערפל

רק אליו פה נייחל.

*****************************************************************************************************************

כל הזכויות שמורות