צמאה לך נפשי...

...והנפש מחפשת, מגששת

אחר קרן שמש מאירה

אחר המעיין הנובע 

אחר מים זכים, טהורים

בגרון ניחר

בנפש רצוצה

מנסה בכל הכוח

הלב הומה, משתוקק.

ולפתע

טיפת אור קטנה,

מאירה באפלה

מנסה להרחיב 

בונה עולמות, הוא מחריב

ומוחקת ומתקנת

וכותבת וסותרת

ותולשת ומתחילה מחדש

על דף חלק, נקי

קצת יותר מואר

והגרון קצת פחות ניחר

והמעיין צלול, נקי

כמים קרים על נפש עייפה

ושוב

מתחילה מהתחלה...