שותקת
כי מה כבר יש לומר
מוחקת
כי זה שייך לעבר
ורק בחושך, בלילות לבנים,
העיניים שלך מדברות
את מה שאי אפשר להסביר במילים-
העיניים שלך מסבירות
אבל אני-
אני כבר שכחתי
את שפת הלב.
פתחי לי, אחותי
העבר כבר כלה
כבר קלו המים
השחר עלה
פתחי, אחותי
את השער לליבך
בגן הנעול
אין עוד מי שיחייך
למדי אותי, אחות
את שפת
ליבך.
תגובות
אהבתי מאוד!