עומד צפוף בין אנשים,
רוצה להגיע למקומות אסורים.
מנסה לחשוף רגשות חדשים,
אך להתקרב לביתי עלי אוסרים.
התור משתרך לא זע ולא נע,
מחכה להגיע לחוש אדמה.
מנסה להקפיא את הרגע בתמונה,
שלעולם לא יצא לי מהנשמה.
:עומד משתומם כוסף ונרגש,
עת אותו שוטר אליי ניגש.
ואומר כי אל מקום המקדש,
בפקודה אין איש אליו ניגש.
ואותו איש קודש אדום השיער,
הדוחף את כולם לעלות אל ההר.
המקום האסור לכל זב וכל זר,
נורה ונפגע על ידי איש אכזר.
עומד מאוכזב בין אנשים,
דחוי ומורחק כאב מבנים.
פצוע עמוק מאנשים אדישים,
שלחזור לביתי עלי אוסרים.
תגובות
השאר אוסרים רעיונית, ובמחשבה והשקפה לכל אחד יש את הרב שלו.
גם גדולי הקווניקים מתירים הלכתית אוסרים רעיונית.
אשמח לדיון על כך