ההשתוקקות פועמת בקרבי
מנסה היא לפרוץ מעמקי ליבי, מתוככי נשמתי
אך עדיין לא הגיע זמן לממש את אותה השתוקקות.
הרבה מים צריכים לעבור בנהר לפני.
אם היא תמומש ברגעים הקרובים,
היא תהיה בוסרית, לא ראויה.
אסור לדחות את הקץ
צריכה היא לבוא קמעא קמעא,
טיפין טיפין.
הזמן יעשה את שלו
הלב יבשיל יותר
באיטיות, אך בבטחה.
אין למה למהר.
אך בליבי עולה החשש
שעד שיגיע הזמן
ההשתוקקות תפוג בינתיים
תיעלם כלא הייתה.
תגובות