הבטתי בו מרחוק, אכול מבפנים. לא ידעתי את נפשי מרוב קנאה. צפיתי בו משחק במגרש עם חבריו. מגלגל את הכדור במקצועיות בין רגליו. ראיתי אותו עובר את כל שחקניו היריבים ונותן בעיטה עוצמתית אל עבר השער ומבקיע גול אדיר. תשואות רמות של חבריו לקבוצה מילאו את המגרש. לא ידעתי אם לשמוח יחד איתם או לא. מצד אחד הסתכלתי עליו בהערצה והייתי גאה שזה אח שליף אך מצד שני ליבי התמלאה קנאה עצומה למראה אחי הטוב והמצליח בניגוד אלי. החלטתי לא להשתתף בצהלת האוהדים. שתקתי בצד ולא הראיתי שום מבט שביטא את רגשותיי. הסלע בפינה שעליה ישבתי שתק אף הוא, נשאר דומם כפי שהיה, כאילו כדי להזדהות עימי. ייסרתי את עצמי מרוב קנאה. איך הוא, שקטן ממני בהרבה שנים, מצליח יותר ממני?.. הוא יותר טוב ממני כמעט בהכל. בכל תחום. למה לו תמיד הולך ולי לא?.. המשחק המשיך ואני המשכתי בהרהוריי ולא שמתי לב להתפתחות המשחק. אחי כבר הספיק להבקיע עוד שני גולים שעברו מול עיניי ופספסתי אותם. ופתאום לפתע מישהו משך אותי בכח אל תוך המגרש בעל כרחי. שמעתי קריאות וצהלות של שמחה. כנראה שהקבוצה של אחי ניצחה. מצאתי את עצמי בלי לשים לב חבוק עם אחי הקטן כשכל חבריו לקבוצה ואוהדים מבחוץ מקיפים אותנו בהתלהבות. לא יכולתי שלא להידבק בהתרגשות האדירה שאחזה את כל הסובבים אותנו ולרגע שכחתי את כל רגשות הקנאה והתחרות שאפפו אותי עד כה. הצטרפתי לחגיגה של כולם. אחי נישא על הכתפיים של חבר גברתן ושרירי וכולם מחאו מסביב מחאו כפיים. מחאתי כפיים אף אני ופתאום התמלא בי רגש הערצה והערכה כלפי אחי. הוא הצליח לעודד אותי כשמצב רוחי היה שפוף ולא היה בי שום רצון לשמוח בהצלחתו. בד"כ כל הצלחה שלו הייתה עושה לי דקירה בלב ואפילו גורמת לי לרצות לעשות לו משהו רע חלילה.. עכשיו כשהוא שיתף אותי בהצלחתו וגרר אותי אל תוך מעגל השמחה, הבנתי שהוא לא מתכוון כלל לפגוע בי ולהראות לכולם שהוא יותר טוב ממני. הקב"ה חנן אותו בכישרונות מיוחדים ואותי אולי פחות, אך אני צריך לשמוח בחלקי ולדעת להסתכל על המעלות הטובות שיש בי. הייתי גאה באחי הקטן ומעכשיו אמרתי לעצמי שאני אשמח בכל הצלחה שלו. חזרנו לדבר אחד עם השני ולחיות בשלום.
תגובות