בתחילה עלתה השמש, הפריחה גבעה בודדה ושטפה צמרת עץ.
לאחר מכן חדלה כבשה צמרירית אחת מלחלום ועץ לימון צעיר מתח גזעו.
בתחילה הסתלק ענן, או שאולי היה זה עוף שמיים מוצק. אין לדעת.
יש שיספרו לך ששרפי מרום נעו באותו השחר ופתחו פתח לקרן יתומה, מקודשת.
כך שבעצם בתחילה סערו השמיים וכסא הכבוד נרעד מתחינות,
וקדושים של מעלה וקדושים של מטה עטו טהרה ובכיות.
בתחילת כל הסופים- אני יודע- ניצבים זקן ונוודת יחפה.
הם מנסים לשיר, ללחוש,
ללחוש לכבשה ולשרף ולקדוש,
שתחילת הכל בסוף
וסוף הכל
- בתחילה.
תגובות
קטע שיש בו טבע חגיגי, אולי מתקדש, אולי מתחכך בשמש, אולי סתם ככה.
יפה.
קטע כזה, עם זקן ונוודת יחפה.
קטע כזה, שהוא תחינה שקטה ובקשה.
זמן שיכול להיות ראש שנה לנשמות.
אחזור לכאן, בינתיים לומר לך תודה.
אקרא שוב לפני החג,
אולי גם אשלח לידידי נפש,
זה קטע שצריך לנשום עם האור של כניסת החג.
תודה לך, צור.