שמונה מאות ששים ושתיים

בס"ד

"שישים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר".  מכירים את זה ?

אז זהו,  אולי לעלמות אין מספר ,אבל לי בהחלט  יש.

עלמה מספר שמונה מאות ששים ושתיים. נעים להכיר.

אתם בטח רוצים לדעת מי אני…

אז ככה, פעם קראו לי יסמין.

היום אף אחד לא קורא לי.

היום אני קוראת והם עונים. ובשם שלי אף אחד כבר לא משתמש.

מכנים אותי "גבירתי" או "גיברת",זה תלוי אם אני נמצאת בבית או בחוץ.

בבית,אני רק פוצה את פי,או מרימה יד, מיד עוברות הנערות לדום, רצות אלי בהכנעה ושואלות "כן,גבירתי,מה את צריכה?"

וכשאני יוצאת לפעמים לטייל בחוצות,אני נכנסת לפעמים לשוק,ושם אומרים לי הרוכלים "כן,גיברת, זאת הסחורה הטובה ביותר,גיברת,במיוחד בשבילך".

והמלך ? המלך קורא לי "יקירתי" ,

אל תתלהבו, זה רק בגלל שהוא לא זוכר את שמי. הפעם הראשונה והאחרונה שהוא השתמש בו היתה כשחתם על הכתובה. כתובה שמספרה הסידורי הוא 862.

אז זהו, האמת שגם אני לא כל כך זוכרת את המלך, אפשר לחשוב, אני פוגשת אותו רק פעם בחמש שנים בערך.

הרי יש לו ששים מלכות ושמונים פילגשים,ועלמות אין מספר….

כשבישר לי אבי,המשנה למלך צור, שאני עומדת להנשא לשלמה מלך ישראל, כל כך כל כך שמחתי.

נערה צעירה ותמימה ,זה מה  שהייתי בסך הכל.

היום אני רואה את נערותי, כל היום הן משרתות בביתי ובסופו של היום חוזרות לביתן.

ובבית מחכה להן בן זוגן,היא לו והוא לה.וזהו.

הרבה דברים למדתי ממלך ישראל.אבל דבר אחד אני לוקחת אתי תמיד .

"הבל הבלים אמר קהלת,הבל הבלים הכל הבל"