הכותל הזה

הכותל הזה

הכותל הזה ראה אותי רווקה מייחלת
הכותל הזה ראה אותי על זיווג מתפללת
הכותל ראה אותי בוכה דמעות של ציפייה
אך איך הכותל הזה לא ידע?

לא ידע שאכאב
שאפצע
לא ידע שאחפש את נפשי בעלטה

הכותל הזה, גם כמוני.. חיכה איתי לחתונה הוא לא וויתר לי ואף ציפה לאחר מכן שאקריב קרבן תודה...
הכותל הזה פגש אותי מאורסת
עם עיני זהב ומחמאות על כמה שאני "הורסת"
הכותל הזה ספר איתי יום יום...דקה דקה...
הכותל הזה לא האמין שיש בכלל סיכוי לחוות עוד אכזבה
הוא פגש הרבה דמעות
אך מעולם לא איפשר לי להיות אצלו ובאמת לבכות.

הכותל הזה פגש אותי נשואה
משירה חנה הפכתי להודיה
הכותל הזה גרם לי לצפות יום יום
לחכות שיתגשם לי החלום
שעוד אהיה נשואה מאושרת
עם בעל מושלם,
שאזכה לאהוב אהבת עולם

הכותל הזה פגש אותי אישה מוכה
כשהגעתי להתפלל אליו הוא הסב מבטו והייתה ביננו רק שתיקה
הכותל הזה ידע
ולא העיז להתנצל ולומר לי מילה.
סליחה, סליחה שידעתי.

הכותל הזה פגש אותי מצולקת, מושפלת וכל כך בודדה
הכותל הזה חיבק אותי ואמר לי שיש לי עוד מסע...
הכותל הזה כנראה הרגיש שאני קצת כמו השכינה
יושבת לי בגלות, שפלה וגלמודה
אולי זאת הסיבה שהוא בחר בשתיקה?

הרגיש אשם עוד פעם. שאנכי בעפר והוא במלוכה.
שאותו אוהבים, מנשקים, מחבקים... בקדושה
ואותה
זורקים מושפלת אל תוך החשיכה.

הכותל הזה פגש אותי גרושה האסורה.
פגש בי את חורבן הבית, שקורה שוב בפעם המאה.
הוא בכה איתי כשעל המזבח קיבלתי את גיטי...
כמו מי שעוד בוכה על מר גורלה בגלות ושפוסעת לה איתי...

הכותל הזה ידע
הוא ידע
והוא עדיין יודע
מה יקרה לי בסיפור הבא...