במסע אינסופי אל הלא נודע
בשרשרת הזמן שחולף ברגע
שם הילכתי אני. אובד בתוך השגרה
ובין צורך טבעי של חיים חיפשתי מטרה
יום רודף יום, והזמן מאבד ממשות
והחור מתעמק. ריקנות
וכדי לא להאבד, מחפש משמעות
רודף אחר עוצמה בחיי הפשטות
אדם אחד, מול מליארדים
נבלע בתוך ההמונים
ובין בחירה נכונה לטעות
כמה לפינה של תמימות
וכמו סרט מטורף שאין לו סוף
שוחה עם הזרם. חודל מלשאוף
וחיי, טעמם מזויף
וחנוק לי. אני מוצף
וכמו בחלום אינסופי אני חי
ואין לי היכולת לומר די
רק להביט אל על, להניף ידי
ולשאול "למה? למה אלוקי?"
ותפילתי חרישית, ללא מילים
תבקע את שבעת הרקיעים
בחשש יירטבו העיניים
ואיתי יבכו גם השמיים
תן לי אלוקים את היכולת לחוש
תן לי את החשק לחיים, את הריגוש
טע בליבי את טעם התקווה. שוב
הצל אותי מכנפי הייאוש...
תגובות
יישר כוח.