הלבד שעוטף
משתלט על הכל.
בין מיליון אנשים
אתה בודד בהמון.
מחכה לחום
שיחליף את הקור,
את הצינון של הכל.
טובע בעצמו,
בעצבות,
ובשקט.
ומבין הצללים
מתחיל הוא לראות,
עיניים גדולות
מסתכלות,
מביטות.
עכשיו הוא מבין,
היא רואה את הכל.
קולטת,
רושמת.
רוצה לזכור
לעתיד הבודד,
שתדע גם היא
להתמודד,
ולנשום.
תגובות
אבל זה בהחלט יכול להיות..
עכשיו כשאני קוראת את זה, זה נשמע ממש הגיוני