לזכר גוש קטיף והילדות שם..
פעם תחת שמיים
על החול החם
ישבה ילדה
ונשמה את ריח
האדמה וביתה
חופרת גומה בחול
כל גופה מכוסה
בגרגיריו
זה החיבור הכי עמוק
אל הנפש החופשיה
היום רחוקה משם
רק זיכרון נישאר
וחורבות הבית
בתמונה.
מילים ושירה: אני
לחן ונגינה: אביתר חדד
תגובות
תנסי לעבוד על זה ואני חושבת שזה ישמע יותר יפה כי יש לך מן רכות כזאת בקול :)