כל דבר
נושא עימו
זיכרון.
איפה עמדנו,
ועיניך שראו אותי
עמוק.
כל משפט
שנחרט בלב,
וגם תחושות
שהתפתחו
בלי קול או כאב.
תחושת הביטחון,
השמחה,
והיחד.
את כולם אקבור,
כמו היו גופה
של נמלה צולעת,
או של חייל
עייף קרבות.
אתן לו לנוח,
עד המערכה הבאה.
שיהיה לו כוח,
להתמודד,
ולחיות.
תגובות
(אני חייב לציין שישנם שירים שאני לא מבין מה רצית לומר בהם) אך משום מה אני נהנה לקרוא אותם!
תודה רבה לך
הכרטיס פסיפס שלך ממזמן במועדפים שלי :)
אני גם לא תמיד יודעת מה רציתי, אבל תמיד שמחה לשמוע רעיונות או לנסות להסביר.
תמיד שמחה לקבל את התגובות שלך (ואת זאת במיוחד..) אתה היחיד שהיה מההתחלה..
האמת היא שגם אני ממש מתחברת לכתיבה שלך - חבל שהפסקת להעלות שירים, למרות שגם התמונות מדהימות, הכתיבה שלך מדויקת.
לתחושה של זמן ומקום.
בכל דבר.