דמעות

צאו כבר,
צאו.

קשה כך
לנשום,
כשאתן נאגרות
בתוכי, 
בחלל גופי.

מטביעות אותי
בעצב, במר,
ובגעגוע
האין סופי.

צאו וסיימו
את מלאכתכן
בסיפור,

כי השבר
גדל,עם כל אחת
מכן שנפרדת,
שזולגת למטה,
עם כל הכאב.