מַטְבְּעוֹת בְּנֵי מֵאָה שָׁנָה מִסְתַּכְּלִים עָלַי בְּמַבָּט מוֹכִיחַ
אֲפִלּוּ הֵם אֱנוֹשִׁיִּים יוֹתֵר מִמֶּנִּי.
גַּם זָהָב מִתְחַמֵּם בְּמַגָּע עִם גּוּף אֱנוֹשִׁי. אֲפִלּוּ שׁוֹנֶה, אֲפִלּוּ זָר.
רַק אֲנִי נִשְׁאֶרֶת, קְבוּעָה. נִשְׁאֶרֶת וְלֹא נוֹגַעַת.
כְּאִלּוּ שֶׁאַצְלִיחַ לִחְיוֹת רַק עַל הַלֶּחֶם, לְבַדִּי
לְלֹא מוֹצָא פִּי אֱלֹהִים
לְלֹא מוֹצָא פִּי אָדָם.
כְּאִלּוּ שֶׁאַצְלִיחַ לְהִקָּשֵׁר אֶל הַחַיִּים בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַבִּטָּחוֹן הַכְּבֵדָה
שֶׁסּוֹגֶרֶת עַל צַוָּארִי
עַל חָזִי, עַל נְשִׁימוֹתַי.
תגובות