אהבת עולם

אהבה מוחלטת, 

אינה תלויה בדבר,

כמוהו.

אליה,

האוהבת עד כלות,

וחיה.

ובמעגל החיים,

לפעמים מתבלבלת,

שוכחת מי אוהבת.

וחדל ליבה לפתע,

נכבית,

ואין מושיע.

בצר לה,

נחמה מחפשת,

אצל מאהביה.

אך הם אינם,

מעולם לא היו.

ושוב נשארים רק היא והוא.

ולוקח זמן,

להחליף לבושים צואים,

להתנקות מכל הגילולים.

ולפעמים קשה,

וזו הבושה שאוכלת בכל פה,

והזיכרון שלא מרפה.

אך מנגד זיכרון עלומים,

ויודעת שזו -

אהבת עולמים.

והכל קיים.

ומה שנשאר,

זה רק החלפת הלבושים.

והוא לא טומן ידיו.

מצפה לרגע שבו תחזור,

במה שאפשר - יעזור.

וכימי קדם, 

מתקרבים שניהם,

לאט, ובטוח.

והיא כבר בביתו,

עדיין לא מאמינה,

עדיין לא מבינה.

והוא באהבה,

מסיר בחכמה,

שארי-לכלוך שדבקו בשערה.

שתהיה נקיה,

שתהיה היא בעצמה,

ללא זכר לפרידתם הקשה.