מה תבואו חשבון בני ענקים
בקול דממה סמיכה
בהוד
נופלים קמים
זהרתכם ניצוץ מהר המור
ממעל רק שרפים
צורחים ונשרפים
חונקים דמעות קוראים-עונים
איה עקוד מזבח ועצים
מחייכים מבחוץ ובפנים בוערים
לא שואלים מאחרי אלוהים
ואני מתהלך לצדכם כבר שנים
יבשות ושקטות דמעותי על פנים
מסביב לובן ים האבנים
ואתם את שמכם מקדישים
מוקדש לחברים יתומים, בני עליה, עפר אני לרגליהם.
תגובות