"מה אתה יודע
על געגוע של גוף"
כשהחולשה והיאוש מזדחלים
במעלה הגב
העיניים כבר עייפות מלשאול
הלב תשוש מתיקונים
טלאי על טלאי
אז מה תאמר
כבר שנים שהוא בישיבה
את כל הסיפוק שבלימוד
הוא זורק לסל המחזור שבנפש
לתהום הבדידות שבמרכז החזה
מה תאמר על זה
אף אחד לא הכין אותו
לתימהון המעורפל
הוא פותח את הבוקר בקפה
וגם בצהריים ובערב וגם לפני השינה
זה לא מזיז לו
לא מקפאין הוא יקום
זה ברור
מי יבוא ויסביר לו
שאפשר לחיות את הנפש
לזרום עם התום
שלא חייבים להתחבא
לא חייבים
תגובות
מה אפשר להגיד על געגוע של גוף
הרעיון לא בציטוט מדוייק אבל לא שלי
ממנו התחלתי את הקטע
פשוט זאת נושא שאני אוהבת את העיסוק בו