בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲנִי
מְקַפֶּלֶת אֶת הַבַּדִּים וּמַכְנִיסָה
לָאָרוֹן,
וְנִפְרֶדֶת מִכָּל הַפְּרָטִים שֶׁל הַשֶּׁטַח
הַזֶּה:
הַתְּמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק
וְהַקּוֹל שֶׁל הַשָּׁכֵן שֶׁעוֹשֶׂה הַבְדָּלָה
וְטַס הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו קִבַּלְתִּי אוֹתִי.
וְנוֹסַעַת.
תגובות
אין לי מילים, באמת