מצד אחד
יושבת לידי אשה
מנסה להסביר לי למה תרומה של 250 ₪ זה לא מספיק לה.
מהצד השני מגיע אלי בן אדם מעורער,
"קוּלָה" הוא אומר לי, "קוּלָה".
למעשה, יתכן וזה הדבר היחיד שהוא יודע להגיד.
מאחורי האשה עומד אדם שמסמן לי "היא מבלבלת לך את השכל".
האם להנהן לו? האם להאמין לו?
"תרופות, אני צריכה תרופות"
"תראה! הנה כל האישורים, מהרופא, מהרב, כל הברכות אני אתן לך".
"האמת גברת? באמת שאין לי. אין לי ממה לתת לך. אני יכול לתת לך פחות"
"כמה פחות?"
"...."
"אבל זה לא מספיק לי. תתן לי יותר, ממה שאין לך, ותראה שה' ישלח לך את כל הכסף שבעולם וכל מה שאתה צריך. תראה, הנה המרשם, תראה כמה זה עולה לשבוע"
"תראי, בואי נעשה עסקה. אני אתן לך כמה שאתן לך, ואת לא תקפידי עלי. תקבלי באהבה את הסכום שאתן לך. בעז"ה יבואו עוד אנשים ויתנו לך"
"אף אחד לא בא היום. אתה היחיד"
"את צריכה להאמין. כמו שה' ישלח לי בחזרה את כל הכסף, כך הוא גם יתן לך את כל מה שאת צריכה"
"אבל אף אחד לא בא היום"
.....
"אני אכנס לבנק ונראה מה אפשר לעשות".
נכנס לבנק.
אחרַי נכנס אותו אחד שסימן לי עם הידיים.
"אתה מכיר אותה?" אני שואל אותו
"מכיר, מכיר"
"נו ו..."
"אמרתי לך שאני מכיר, עכשיו תעשה עם זה מה שאתה רוצה"
"למה אתה מפריע לו?" - מסתבר שהגברת קלטה שהולכת להתנהל פה שיחה, ונכנסה גם היא לתוך הבנק
"גברתי, אני לא מכיר אותך. תעזבי אותי", כך האיש.
"זה לא יפה. אני צריכה צדקה"
.......
"אני מתחננת, תן לי ממה שאין לך ותקבל את כל הברכות"
"אתן לך כמה שאפשר, בתנאי שתקבלי את זה באהבה"
"תן לי, תן לי"
......
"בואי רגע, בואי"
באה.
"את רואה? יתרתך למשיכה היא 50 שקלים"
"טוב בסדר, כל הברכות. היום אני הולכת לרבי דוד. תכתוב לי את השם והוא יברך אותך. קח את המעטפה ותשים בצד שלא יראו כמה אתה שׂם."
- - - - -
"כל הפושט יד..." חודש אדר.... ימים אחרי פורים....
האם אזרוק את הפורים לפח? האם הצדקה של פורים היתה חד פעמית?
עלי להכניס את הפורים לתוך ימות החול.
כן. כך אעשה.
תגובות