תפילות בית הכנסת

תפילות בית הכנסת / רוני בנובה
זה קרה בערב שישי, השעה הייתה שש, זו השעה שבה מתחילות התפילות בבית הכנסת.
אבל כרגיל בבית הכנסת בישובנו בשעה הזו עדיין אין מניין. עמדתי בתוך החדר ובהיתי בארון שהיה נראה כאילו עוד שניה הוא מתפרק, כמה פעמים ביקשתי מאמא לקנות לי ארון?? והיא בשלה- שוכחת .. טוב יום אחד הוא יתמוטט!
הסתובבתי מפה לשם בחדר מהססת מה לעשות,ללכת לתפילה או לשבת ללמוד לבגרות בתנך? ותאמינו לי שהיה לי הרבה חומר ללמוד.בעוד שאני ממשיכה בהיסוסי , היתה דפיקה בדלת. " נו בטח זה השכן, בא לאסוף אנשים לתפילה " , חשבתי לעצמי.
פתחתי את הדלת ואכן זה היה השכן , הוא עמד מולי בבגדי שבת מהודרים ושאל: " נו רוני איפה כל הגברים "?עניתי השניים כבר בבית הכנסת - שי ואבא, והשלישי ? הוסיף ושאל , אה אורן ?לא יודעת השבתי.. אם תראי אותו תגידי לו שיבוא לבית הכנסת, חסרים אנשים לתפילה הוא אמר ואני השבתי אין בעיה שבת שלום...שבת שלום הוא ענה כאשר כבר היה רחוק.
שיקרתי לו, אורן היה בחדר, לא היה טעם בכלל שאומר לו את האמת , גם ככה אורן לא היה עונה לו.
לבשתי חצאית והחלטתי, אלך לבית הכנסת. כשיצאתי ראיתי מפתח חלון החדר של אורן, ענן עשן של סיגריה שהתנדף ברוח, לאחרונה אורן סגור בחדר, ובקושי מדבר איתנו, כנאה שעוברת עליו תקופה לא קלה. השאלה איך אפשר לעזור לו? אולי אדבר איתו, או אארח לו חברה, אבל איך איך? הוא אדם נורא עקשן וסגור.
היתה תפילה יפה, אך עצובה....למה? יש הרבה סיבות.. לקראת סיום התפילה פתח הרב בהרצאה שהיתה בנוגע " לעזרה לזולת "
הרב סיפר על זקנה שהיתה חייה לבדה, ללא בעל, אחים נכדים..היא כל היום היתה לבד בדירתה, בודדה! מול דלת ביתה התגוררה משפחה שבה היתה נערה בגיל השש עשרה, שכל הזמן היתה רואה שהזקנה לבדה. הנערה ריחמה עליה מאוד אך לא היה לה האומץ לגשת אל הזקנה ואולי לנסות לארח לה חברה או כל דבר אחר שהיה מעודד את רוחה.יום אחד אזרה הנערה אומץ וניגשה לבית הזקנה, הכינה לה תה שוחחה עימה ואלה הפכו עם הזמן לחברות. מידי יום היתה באה לבקרה לחצי שעה ולראות שהיא בסדר ולא חסר לה כלום.. הרב סיים את ההרצאה עם מסקנה שבה ניסה להעביר לנו לעזור לזולת.
בדרכי הביתה הרהרתי שוב ושוב על מה שאמר הרב, רצתי מאוד לעזור לאורן אחי כמו שהנערה עזרה לזקנה.
כשהגעתי לביתי כבר כולם היו סביב שולחן שבת רק אורן לא היה, אמא קראה לו שוב ושוב, הוא השיב שיבוא אחר כך , והיא כבר התייאשה. אמרתי לאמא, " עזבי אני אטפל בו " , בו שאלה אמא ? כן באורן .. התקדמתי לחדרו של אורן ומבלי לדפוק בדלתו פתחתי אותה ונעמדתי מולו באופן נחרץ, אורן אמרתי, אולי רע לך, כן רע לך, המשכתי. אבל זה לא אומר שאתה צריך להיות בחדר, ולרחם על עצמך כל היום! אורן הביט בי בפליאה, כאילו נדהם מאופן תגובתי למה שעובר עליו. ואז המשכתי בשלי, " מה אתה חושב שככה פותרים בעיות? תקשיב לי, צא לטייל תראה טלוויזיה או אולי תשחק איתי דמקה, זוכר שהיינו משחקים כל הזמן ואתה היית מרמה אותי? חח כן כן אל תיצחק.. אורן באמת העלה חיוך ואני הרגשתי שהינה משהו משתנה. את יודעת מה, הוא נעמד מולי והשיב " אני בא לאכול אבל את תצתרכי לשחק איתי כמה משחקי דמקה אחר כך, אה כן השבתי מישחקי רמאות , מבטיחה גיחחתי והתקדמנו לעבר השולחן. בשולחן שישי היה נחמד, במיוחד עם אורן שחזר לספר את הבדיחות קרש שלו, אחר כך דיברנו אני ואורן על הא ודה ואחרי כן שיחקנו כמה משחקים שכרגיל בהם אורן ניצח.
באותו ערב אורן שינה את הבעת פניו הקודרות לפנים שמחות יותר , וזה בזכות שהלכתי לבית הכנסת.
לכן קוראים יקרים מסקנתינו היא שאפילו עזרה קטנה , יכולה לשנות עולם ומלואו ..עזרו גם אתם, אם מישהו זקוק לכך וראו בזה מיצווה גדולה ..

רוני..