ללא שם

מאת
/הוד/
פורסם בתאריך ז' בסיוון תשע"ט, 10.6.2019

חמסין שורק חזק מכדי
שיחשב הראש הגיוניו בצלילות
חשקה נפשי לצלול 
מעיין קפוא חדות חודרת
עד לשד העצמות
עד אהבות יפיחו בי רוח וחיים
עד מתי תאכל אש תמיד 
במה שהזמן גמר 
עֶד כבשן שפיותי להותיר נשיקות
בבשר מלובן מטרף תהומות
מחולל הזיות מקרב קיצין 
מבקש לא לקפוץ למסקנות
(סכנה. מים עמוקים. (מתוקים, מתוקים,,))
סבלנות היא מידה שצריך לכוון

(מדרש שיר השירים רבה א, יט':

נמשלו דברי תורה במים.
מה מים מסוף העולם ועד סופו,
כך תורה מסוף העולם ועד סופו
 מה מים חיים לעולם, 
כך תורה חיים לעולם
מה מים מן השמים,
כך התורה מן השמים
ומה המים מטהרים הגוף,
כך תורה מטהרת הגוף
מה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים,
כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי למחר עד שנעשה כנחל נובע
ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים כך דברי תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד ,פסוק אחד, ואפילו אות אחת.
ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם סוף שהוא מתבלע כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע)
 

תגובות