תפילת האחרון(ה)

תגידו לי איפה מתפללים כיפור, זה לא הגיוני, כשאין אבא ואין בעל ואין ישיבה ומה, סתם ללכת שוב לאיזה בית כנסת אקראי, זה מנותק כל כך, ומלא ילדים קטנים שהלוואי שהיו לי ונשים שיוצאות בחיוך מתנצל, התינוק בוכה, הלוואי שהי'ה תינוק שיבכה הלוואי שהי'ה תינוק, או לפחות שאדע לבכות על זה, אבל העיניים משוטטות בין ילד לילד בין שחור תלתלים לשחוק עיניים והכאב גובר ואני שותקת
ואי אפשר ללכת לישיבה ליד כי אסופת אברכיות תתגודד ליד המחיצה והנה אבא ומאחורה כמה שורות של בחורים צעירים שאולי בעולם אחר יכלו להיות המותאמים לי משמי קדם אבל לא כאן ולא עכשיו, ואני רק אביט בכיסופים על זוגות שיוצאים לאחר התפילה ולעיתים ילד שובב מקפץ בעליזות ואני לבד
לבד
ועזבו תפילה סעודה מפסקת, לעזאזל, אני אתנדב ללכת במקום השעיר ואז לפחות לאנשים י'הי'ה אכפת ממני, יזכרו להציע לי מישהו, לאן בכלל אפשר ללכת, שוב לשבת בדירה הריקה ולבהות בקירות, להכנס למטבח ולראות שיש שם רק קופסת קורנפלקס כמעט ריקה וחצי מלפפון, ולא שאני לא יודעת לבשל אבל אין לי למי אין לי למי אז למה לי, מי צריך סעודת יו"ט בתשיעי בתשרי, אני אסתפק בלהכין לבעלי חביתה וסלט מדי בוקר שי'הי'ה לו כח ללמוד והוא יחזור בערב ונהי'ה ביחד וכבר לא נרגיש כל כך בודדים ומנותקים
הרב במדרשה אמר פעם שתשובה זה להתחבר לקדוש ברוך הוא, אבל, למה לד' חטאת, איך אפשר להתחבר כשכל כך מנותקים ולא קשורים

אומרים שארבעים יום מכשמשה עלה להר, ד' אמר סלחתי כדבריך, ואומרים ארבעים יום לפני, אז אולי, לב טהור ברא לי ואוולד מחדש ואמצא כבר את המיועד לי ולא אצטרך לשבת ולחפש גבר שיעשה לי הבדלה במוצאי כיפור
מד' מצעדי גבר, אתה יכול בבקשה לכוון אותו לדלת שלי?
נכון שלא הוגן מצידי לבקש ואפילו בתשובה עוד לא חזרתי, אבל אבא, איך חוזרים בתשובה שלמה כשאני קרועה כל כך ואומרים שאם לא הרגשת השנה כאילו פתחו לך פתחו של אולם אז לא פתחת כחודו של מחט אבל אבא פתחתי דייט ועוד דייט ועוד שדכן ועוד מיזם ואפילו הרהבתי עוז להציע למישהו והוא גם הסכים ואולם חתונות עדיין לא נפתח כאן
ואיפה אני אמורה להתפלל בכיפור, לעזאזל