מוסא חובש על ראשו את הכיפה הלבנה שהביא לו אלישיב "מתאים לי..." חושב לעצמו מוסא וישר מסלק את המחשבה הזו מראשו "מה קורה לי?!" הם משפיעים עלי יותר מדאי"..
"מוסא!!! אתה בא? מתחילים עוד 10 דקות" "כן, כן אני מגיע" עונה מוסא
"לכו נרנננננהההההה לה' נרררריעה לצור ישעאאנו..." מתחיל בקול רם החזן בניגון קרליבך, כל אותו הזמן מוסא מביט בסידור ולא אומר כלום אחרי הכל הוא ערבי מאמין לפתע כולם קמים "מזמור לדוד הבו לה'..." ומתחילים לרקוד סביב הבימה "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"
לפתע החזן התחיל בשיר שתפס את כל תשומת הלב של מוסא "לאאאכה דודי ,,אייייי לקראת כלה איייי"(בקרליבך) משום מה דמעות החלו להתגלגל על פניו של מוסא "מקדש מלך עיר מלוכה...ימין ושמאל תפרוצי...בואי בשלום..." כאן כבר מוסא מרר בבכי, הוא אזר אומץ ניגש לחזן וביקש ממנו עוד פעם מהתחלה את כל השיר החזן הסתכל בתמיה על הרב והרב סימן "כן אפשר" הפעם במנגינה ספרדית "לכהההה דודייי לקראאאת כלה פנננני שבאאאאאת נקבלה" ושוב ובכיו גודל וגדול וכל החיילים מנסים לא לבהות בערבי המסכן שממרר בבכי בבית הכנסת, החזן עובר למגינה התימנית "לכו דודי לגראת' כלווווו פני שבת' נגבילו"
וכל הקהל תמהים על כך...
לאחר התפילה ניגש מוסא אל אלישיב "אלישיב, אתה יודע אולי מי חיבר את השיר ששרנו איך קראו לו... לחא דודו?" "לכה דודי" עונה אלישיב "וחיבר את השיר רבי שלמה הלוי אלקבץ" "שם יפה" הרהר מוסא
תגובהתגובות