בסד
לפני כמאתיים שנה, השתוללה בעם ישראל מחלוקת קשה ומרה בין ה"חסידים" לבין ה"מתנגדים".
בראש תנועת החסידות עמד בעל ה"תניא", ובראש ה"מתנגדים" עמד הגר"א.
בדיון שהיה לי עם צבי,הוא הזכיר את אותה המחלוקת.
היום נזכרתי בסיפור מעניין שקשור לנושא.
את הסיפור שמעתי מהרב מאיר הורביץ שליט"א, רב קהילת חסידות "בוסטון" בשכונת הר-נוף בירושלים.
בעל ה"תניא" עשה מאמצים אדירים להפגש עם הגר"א ולדון עמו בדברי תורה.
הנסיונות נכשלו תמיד והם לא נפגשו מעולם.
באחת הפעמים שמע תלמידו הגדול של הגר"א- ר' חיים מוולוז'ין שבעל ה"תניא" שוב מנסה לפגוש את רבו.
הוא חשש מאד שהפגישה תתקיים . לכן, הוא פנה אל אימו של הגר"א בבקשה שתאסור על בנה לפגוש את בעל ה"תניא".
ואכן, היא נענתה לו ואסרה על הגר"א "בגזרת כיבוד אם" את הפגישה.
מאז,נזהר הגר"א עוד יותר מפני פגישה כזאת. עד כדי כך שכאשר שמע שבעל ה"תניא" עומד להגיע לווילנא,
הוא עזב את העיר ונסע, מחשש שמא יפגוש ברחוב בטעות את הרב שאמו אסרה עליו לפוגשו.
כאשר שמעתי את הסיפור חשבתי לעצמי,
מי יודע איך היתה נראית כל ההסטוריה של עם ישראל לולא פנה הרב חיים מוולוז'ין לאם הגר"א ?
נקודה מעניינת הרבה יותר היא העובדה שאותו רב חיים מוולוז'ין, נפגש בסופו של דבר עם בעל ה"תניא" לאחר פטירתו של רבו הגר"א….
----------
השאלה עדיין מטרידה אותי….
אשמח מאד,אם יש למישהו ידע מוסמך שעל פיו יוכל להסביר את התנהגותו של הרב חיים מוולוז'ין .
תגובות
גם אצלי כעת השעה מאוחרת וכו'.
נמשיך אולי בפעם אחרת ..
תודה רבה רבה ויישר כח !
ר' חיים מוולוז'ין נפגש עם בעל התניא מסיבה פשוטה מאוד. ר' חיים היה חב לחסידות תודה.
בזמנם נהגו גדולי ישראל לצאת ל"גלות". נדידה בין עיירות ברחבי הארץ ע"מ לכפר על עוונותיהם או מסיבות הכמוסות עימם. כך גם נהג גם ר' חיים ונדד ברחבי פולין. יום אחד הוא הגיע לעיירה מסויימת וכמו כל יהודי טוב, פנה הישר לביהמ"ד וישב ללמוד שם. בינתיים ראו היהודים המקומיים את שקידתו בלימוד של איש זה והם הבינו שהוא תלמיד חכם. לכן פנו הם לרב העיירה שהיה "חסיד" כדי שיקבל את האורח המכובד כראוי לו. בינתיים ר' חיים התחיל להרגיש רע ומהר מאוד חלה. מיד רב העיר הריץ רופאים והם פינו אותו לבית החולים הקרוב ושם טיפלו בו. אך הרב לא עזב את ר' חיים ודאג להשיג את לו את כל מבוקשו כיהודי -אם זה אוכל כשר, שבת וכו'. לבסוף כשהבריא ר' חיים פנה להודות לרב העיר ובין לבין נודע לו שהוא "חסיד". כשראה זאת ר' חיים, הבין שיהודים טובים וכשרים יכולים להימצא גם "בצד השני" ומאז לא התנגד לחסידות ולא מחה בהולכי דרכה.
לכן לא היתה לו בעיה עקרונית להיפגש עם "בעל התניא".
זכותם תגן עלינו
האם תשובה זו סיפקה אותך?
1. כן- תשלום סמלי עבור ההקלדה והוצאות נוספות: 350$ (לא כולל מע"מ)
2. לא- תשלום עבור הקלדה לשווא ועוגמת נפש ובזבוז זמני היקר - 349$ (לא כולל שירות)
כל טוב
לפני שאתה דורש תשלום - השירות לא סופק במלואו .
אבקש מכבודו ליידעני אודות שם המקום והשנה שבה התרחש הסיפור המדובר.
וכמו אבינועם,אשמח לדעת מה המקור שלו.
-------
וחוץ מזה, תודה רבה לך,זה בהחלט נותן תשובה מסוימת ומעשיר את הדיון.
שכוייח.
ואל תשכח,כמו שאמרת בשם הרב חיים מוולוז'ין "יכולים להיות יהודים טובים גם בצד השני"
אז אנא, לאט לך.....
וואוו, יונה, אמנם לא הבנתי לעומקם של דברים, אבל הסיפורים כאן מדהימים.
כמעט אמרתי שגם מחכימים, אבל לי אין סיכוי, רק אם תגלו לי באילו ספרים הדברים האלו מופיעים...
אייליני, חוץ מסיפור הדברים, אהבתי מאד מאאאאאד
גם אֶת
1.
וגם את
2.
חמממוד :)
ים חיוכים מסביב
ליומדהים
כּנרת
מקור הסיפור על אי התנגדותו של ר' חיים מוולוז'ין לחסידות הוא לא אחר מהרב שלום שבדרון זצ"ל ששמע מפי רבו ר' חיים מבריסק.
לאחרונה יצא ספר הנקרא "שאל אביך ויגדך" ובו מבחר סיפורים מפי הרב שבדרון.
לכן, לאלו שפיקפקו באמינות הסיפור - לתשומת ליבכם, מדובר על גדולי הדור באותה תקופה.
אף אחד לא פקפק.
אנחנו רוצים גאולה בקרוב,וכבר נאמר "האומר דבר בשם אומרו -מביא גאולה לעולם"
וכנרת -
הנה עוד המלצה לספר,והפעם מפי (ממקלדת) אלייני בכבודו ובעצמו !
לתגובת אבינעם ותביני שהוא אכן פקפק... מה לעשות...
מסופר שיום אחד ראו את ר' לוי יצחק מברדיצ'וב מתאנח. שאלו אותו- מדוע רבנו עצוב ונאנח? ענה להם: היום נפטר הגאון מוילנא, ובבית דין של מעלה בדקו את זכויותיו ואת חובותיו (הלואי עלינו חובות כמו שלו, הערת המהדיר...) ולא מצאו אף חובה אלא אחת: שהתנגד לדרך החסידות. דנו שם בבית הדין מה לעשות בעניין זה והחליטו כך: או שהגר"א שומע כאן דרשה חסידית ונכנס מיד לגן עדן או שאם יסרב יכנס לשעה קלה לגיהנום. מיד הגר"א "דפק על השולחן" והודיע: אני אלך לגיהנום ולא אשמע דרשה חסידית. וכך נפסק. ותיכף באו הממונים והובילו את הגר"א לכיוון הגיהנום. אך דבר פלא קרה באותו רגע שהגיעו לפתח - חיש מהר מארבע רוחות השמים עפו והגיעו אלפי אלפי דפי הגמרא שלמד הגאון בחייו וחסמו את הכניסה לשער גיהנום. מכיון שכך - לא יכלו הממונים להכניסו לשם ובית הדין "נאלץ" להכניסו הישר לגן עדן. וכך- מתאנח ר' לוי יצחק - נכנס הגאון מוילנא לגן עדן בלי לשמוע דרשה חסידית אחת לא בחייו ולא במותו...
זכות שניהם תגן על כל עמנו היקר!
"...ובדורות האחרונים יפה לנו מאוד שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט, שהיו עומדים במצב כל כך נגודי זה לעומת זה בשעתם. ולא בלא עמל וכשרון תֲבּרא לנו ספרות שלימה שתכשיר את עצמה לאחות את הקרעים הללו ברוח, אבל מה יּקרה היא התולדה, שעתידה לצאת מעבודה זאת, שהיא אִחויה של האומה בפועל, בשאיפה ברורה למטרתה המרכזית - תשובתה אל חוסנה בארצה ברום עילויה".
אהבתי תורת פיך, או תגובתך אם תרצי, חמודה אחת :)
והסיפורים, ליאני, פשוט מרתקים. אם נניח אני רוצה לקרא בשבת,
לאיזה ספר הייתם מפנים אותי (ובבקשה, כזה שאפשר למצא אצל שכנים דתיים או משו, כי כידוע זה לא סוג הספרים המצוי בביתי...)
לג שמייח
כנרת מסוקרנת
א. "איש צדיק היה" על הרב אריה לוין זצ"ל
ב. "רב הכותל" על הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל
וכמובן,אם את עדיין לא מכירה את סדרת "כה עשו חכמינו" היא מומלצת בחום,מאבני היסוד לחינוכו של כל ילד יהודי.
באופן כללי, כל ספר תולדות חיים של אחד מגדולי ישראל שתמצאי אצל השכנים שלך מומלץ בחום. תולדותיהם של גדולי (וגדולות ) ישראל הם התורה הגדולה ביותר.
איך שהוא האיש שצדיק עודנו, נתן לי את הספר. אכן מלמד אף מחנך, איך גדול נוהג גם עם הקטנים...
אני מהזה מודה לך
שיהיה לך ים של אור
כּנרת
לאחר התפילה הלך ר' אריה לביתו ובדרכו רץ אחריו אחד מבאי בית הכנסת וכשהגיע אליו אמר לו אותו אדם: ר' אריה, אתה יודע מדוע ביזה אותך אותו האיש? מכיוון שאתה מקורב לאותו הרב (הוא התכוון למרן הרב קוק שהוא היה אחד ממתנגדיו). ר' אריה הקשיב ושאל אותו בחזרה: תגיד, האם עשיתי נכון שלא הגבתי לאותו אדם שביזה אותי? האם היה נכון לשתוק?
ענה לו: כן, בטח! נהגת במידת ענווה גדולה. כמו שכתוב על הנעלבים ואינם עולבים ששכרם גדול מאוד.
אמר לו ר' אריה לוין: ובכן, את אותה מידה למדתי מ-"אותו הרב"...
הזכרת לי עוד סיפור ששמעתי על הרב אריה לוין זצ"ל.
/Mosaic/Read/1030
שבת שלום !
שמצאתי כאן בערוץ 7 :
Articles/Article.aspx/6633