פעמוני שמיים

השיר

עוד מעט תשקע השמש, ייעלמו צללים גדולים
שאנשים קטנים הטילו בינתיים.
ואל חלונות גבוהים הענן יורה ברקים
ומצלצלים פעמוני שמיים.

צלצלו פעמונים לכבוד אותו לוחם
שלו האומץ את פקודת ההתאבדות לא לקיים
מתוך אהבת הצדק, או על קידוש השם
צלצלו פעמוני שמיים.

מתוך ארץ מתפוררת התבוננו בפליאה
על קירות שנאה שנסגרים סביבנו.
עוד העין הדוממת על עירנו צופיה
מיצירת תקופת עבדות של אבותינו.

צלצלו פעמונים לכבוד אותם מורדים
שגם על אדמה שוקעת יש מקום בו הם עומדים
לכבוד אלה שהסם ההמוני עוד לא הרדים
צלצלו פעמוני שמיים.

השמיים נפתחו בנחיל מתכת אש ודם
הברד היכה באדמה בזעם.
נקישת קולו החרישה את השקר המדופלם
ורעשי הרקע נבלעו ברעם.

צלצלו פעמונים לכבוד טובי הלב
שיוצרים כל יום למרות ההסתה והכאב
ולכבוד הציונות שנקברה בעור זאב

 

צלצלו פעמוני שמיים. העבר שלנו כאן במי הגשם נעלם
מי אמר שהר הבית בידינו?
השכן למד שנאה, לא ישתכנע לעולם
כי אויב אחד, גורל אחד לשנינו.

צלצלו פעמונים לעדר העיוור
ולזכר החבר אשר נרצח בידי חבר
והשופט רודף הצדק שאותו רדפו יותר
צלצלו פעמוני שמיים.

במסך ההטעיה כבר רואים את הסדקים
כבר מתפזר הערפל שהפנט אותנו.
אך הראשים המדברים בתוך קופסא לא מפסיקים
לירות חיצים של בוץ ורעל על כולנו.

צלצלו לכבוד המחפשים את האמת,
לכבוד אלה שמצאו אותה פתאום בטרם עת,
לכבוד זה שנאסר ולזכרו של זה שמת
צלצלו פעמוני שמיים.

צא והסתכל כמה הארץ מדהימה
אנו שייכים אליה, לא להיפך.
תן לצעקת השיר לנפץ את הדממה
לשברים-שקרים קטנים בלי גוף בלי נפח.

צלצלו לאלה שפצעיהם אנושים,
לגולים, מנוצלים, מפוצלים ומוכפשים,
לכל קרבנות "מזרח תיכון חדש" החדשים,
צלצלו פעמוני שמיים.