הִתְבּוֹדְדוּת - הייקו.

פְּרִי|חַת אָ|בִיב----> אני מניח שספרת פריחת כשלושה הברות?
תַ|חַת הָ|עֵץ דְּ|מָ|מָה----> גם כאן ספרת את השווא כהברה
פִּלְאֵי בְּרִיאָה----> אכן פלא הבריאה

אז אם הבנתי נכון את מנסה לתאר את האביב,
תמונה נהדרת חוץ מזה שהזכרת את האביב בפרוש
שזה דבר שלא נעשה בהייקו

עשרה ארזים [9/10]

ואתה יודע את זה.

מצד שני, לי הפריע התיאור "פלאי בריאה".

בהייקו מביאים אך ורק - אך ורק! - תמונה, בלי תיאורים, דימויים, תחושות וכיו"ב.

יפה מאוד.

פלאי בריאה זה תיאור מצב..

זה לא הרגשות, זה תיאור, זה משלים לך את התמונה!

לא הבנתי מה הבעיה. הייקו אמור להיות יבש כמו הנגב? אולי תסבירו בפירוש אחץ ולתמיד מה הולך עם הייקואים?

מבנה - את יודעת, 5-7-5.

הייקו אמור לכלול שתי תמונות או שלוש, שבעקבותיהם אמורים להגיע תחושות, אבל כיוון שתחושות זה דבר סובייקטיבי, אי אפשר למדוד.

הנה הייקו לדוגמה:

סְתָו | עִם| רֶ| דֶת| לֵיל.
"לְ| הַדְ| לִיק| אֶת| הַמְּ| נוֹ| רָה?"
מִי| שֶׁ| הוּ| שׁוֹ| אֵל.
[אֶטְסוּגִ´ין]

הייקו אמור להיות חפירתי, זה לא כ"כ נראה כאן..:-)

ואז בסדר, אז מה הבעיה בהייקו של רות? פלאי בראיה יכול להיות תיאור.. זה תיאור לא מפורט, אז מה?

ושאר הדברים גם תמונה.

יש מסביר?

"פלאי בריאה" זאת תמונה?!

כשאומרים לך "פלאי בריאה" יש לך תמונה ברורה?!

כשאומרים לך "תחת העץ דממה" זה נותן לך תמונה ברורה מאוד?

באותה מידה פלאי הבריאה.

כל אחד מבין מה שהוא רוצה ומדמיין מה שעולה לו בראש.

מה שאתה חשבת לא בהכרח יעלה אצל השני..

תקשיבי, כשאני אגיד "שמש זורחת" את יכולה גם לקחת את זה כדימוי.

אבל יש תמונה כזו, יש דבר כזה, זה לא משהו מופשט.

הנה, מצתי את המילה. זה לא אמור להיות משהו מופשט, אלא משהו מאוד מאוד מוחשי.

הרי "מישהו שואל" זה לא משהו מופשט, זה מאוד מוחשי. אדם שואל שאלה.

אם היה כתוב, נגיד, "הירח שואל" - זו היתה בעיה.

נחמד..:-)

בפלאי בריאה אתה יכול לדמיין חיות הולכות שם על הדשא,

טוב, נו יאללה, לא נעשה לך חיים קשים.. :-)

כשאני אראה אותך פעם אני אתן לך מנת סבלנות גדושה! 

מזה? אתה מתעצבן מהר מידי! :-)

הבנתי. זה בסדר. אתה מורה טוב.

עכשיו אני אנסה הייקו ונראה אם הוא טוב.

יש אישור? הייקו אביבי כזה. נשאר באביב.

אני אספר לך משהו:

פעם בביכורים (ששש... ששש...) הצגתי את עצמי בכרם כ"קצת עצבני אבל נשמה טובה", משהו כזה...

ובאחד הימים קיבלתי הודעה, וביחד איתה כמעט קיבלתי גם התקף לב:

"אתה מרוקאי?!"

- "איך הגעת לזה"

- "כי כתבת שאתה עצבני!"

- "אני יקה. מאוד."

איאיאי....

ואני מחכה להייקו שלך.

אנחנו רואים ויודעים, גם לזה יש סימנים..:-) חוצמזה שאמרת.  אבל את המנה הזאת אתה חייב לקבל.

אתה עצבני יותר ממני! מה הולך?

ועכשיו- ניסוי.

ש|מש א|בי|בית

מר|ח|בים ע|טו י|רוק

ממ|תין ל|טר|מפ

הולך?

שמש אביבית - בסדר גמור.

מרחבים עטו ירוק - לא קריטי, אבל הייתי משנה ל"מרחבים עוטים ירוק"

ממתין לטרמפ - מי? מה? מו? מתי?

הרעיון של ההייקו - כפי שאני מבין אותו - נפלא.

השורה האחרונה בעייתית בעיני.

זה תיאור, זה לא מופשט, עוטים אתה צודק. רק נבדוק שזה לא משנה כלום, מר|ח|בים עו|טים י|רוק - הולך.

צריך גם להגיד מה , מתי ואיך בשורה האחרונה?

למה? זה די מובן, לא? שמש, מרחבים ירוקים, והוא מחכה לטרמפ - באותו הזמן.. שזה אומר עכשיו. תיאןר רגע עכשוי.

זה נכון?

אבל כשאת אומרת "מחכה לטרמפ" - את מנחיתה את זה בלי שום הקדמה.

אם לתת לך המלצה, הייתי כותב "אדם מחכה";

גם מסביר יותר, גם תמונה טובה, גם ההברות בסדר, ובעיקר -

נותן נופך הרבה יותר רחב מאשר "מחכה לטרמפ" (אולי אפשר לטעון שזה מופשט, כשאני חושב על זה. לא יודע)

על מישהו. וזה באמת מופשט.

כאן אתה בא ואומר- ממתין -אני, לטרמפ. מציאות בתוך התיאור

מה את רוצה?!

אם רות היקרה או אחד העורכים יחליט שזה לא מתאים כאן - זה ימחק.

אבל אני באמת ובתמים לא חושב שזה כל כך בעייתי.

והערות כמו מה שאמרת על פלפל לא בדיוק גורמות ליותר רצון להתייחס להערתך.

ובתור כותבת היצירה, מן הראוי שאם היא תבקש לסיים את הדיונים האו הם יימחקו.

על "נאה דורש נאה מקיים" שמעת?

לא לגמרי הבנתי את הכותרת.

וחוצמזה, אני מודה שגם אני חוטא בזה לעתים - אבל להייקו, כעיקרון, אין כותרת.

5-7-5 וזהו.

כמו שאני מתארת את פריחת האביב

ושאני נמצאת תחת העץ דממה

אני מרגישה שאני בהיתבודדות. לכן קראתי לאייקו הזה: "התבודדות"

אראל יקרה- לא מפריע לי שדנים ביצירה שלי על נושא זה. זה היה לי מעניין לקרא. 

ובנוסף זה מראה על שיתוף פעולה!