בס"ד י"ט אדר תשס"ז
שלום יקירי!
מתי הכרנו לראשונה? גם אני לא יודעת.
היית לנו "אהבה עיוורת".
הפסקנו להיפגש קצת, הייתה הפסקה. התחיל הטרור. אבל זה לא גרם לי לברוח, באתי, קצת פחדתי, אבל חזרנו להיות יחד. עכשיו אתה שבוי, נמצא אצל גויים. למה הפקירו אותך? אני לא יודעת.
נלחמתי עליך, הפגנתי, זעקתי, התפללתי. אבל לא שמו עליי.
עכשיו, אני כותבת, ומתגעגעת.
יש לנו המון תמונות יחד, וידאו מהשבועיים-שלושה לפני שנשבת. הוידאו מהים יחד.
יש גם את הוידאו והתמונות מיום העצמאות, מהתהלוכה בפסח, בט"ו בשבט-מהנטיעות.
אתה שבוי כבר שנה+ מנסים לשחרר אותך, אבל זה קשה. קשה מאוד.
כבר שנה+ שלא ראיתי אותך. שנה מלאת געגועים אליך, וציפייה לשוב להיות יחד.
אלה שגרמו לשבי שלך, נכשלו במלחמה האחרונה. ישנם שלושה חטופים ומאות פצועים ועשרות הרוגים.
רק בגלל שובייך, הם שכחו איך נלחמים, הם יודעים רק לגרום לשבי שלך-שלכם.
כל פעם שנוסעים, אני מדמיינת שנוסעים אליך, אני חושבת עליך, רוצה לפחות לראות אותך, אבל לא בתמונות. במציאות.
שנהיה שוב יחד, שניפגש, אביא לך בעז"ה פרחים, אבל לא סתם פרחים, פרחים שמסמלים פריחה.
שתזכור שכל הזמן איכפת לי ממך, ותזכור שתמיד אני אוהבת אותך, וזה שהייתה פרידה שאני מקווה שזאת פרידה קצרה, אני לא שוכחת, ותמיד, אבל תמיד אוהבת אותך, ותמיד, תמיד מצפה שנשוב להיות יחד. ושלא יהיו יותר פרידות.
פרידות, זה דבר קשה, אבל יש פרידות שזה לצורך הגשמה וחזרה והבנה כמה אנחנו אוהבים אותך, כמה באמת חשוב לנו כל העסק כאן.
אוהבתמיד, ומתגעגעת עד לשובך.
--------------------
נכתב על הגוש, בכוונה בתור מכתב.
תגובות
את בהחלט יכולה לצרף גם את החתימה שלי על המכתב הזה.
נשוב בעוז לעזה
תפארת
אבל בלי קשר הכתיבה שלך יפה!
המכתב מ-ד-ה-י-ם. לדעתי מאוד זורם.
והרעיון לכתוב את זה בתור מכתב- זה אדיר!!!!!!!!!
שזה על החטופים, אז זה לא. ואני יכולה לנסות לכתוב משו גם על החטופים. ננסה..
ותודה לכל מי שהגיב. (גם אם זה שלילי! :) )
ומרשימה עוד יותר אהבתך לארץ.
עוזיה.
בס"ד.
אני חושבת שעדיף שלא יבינו בהתחלה שאת מדברת על הגוש...
אז פשוט במקום "גורשת" "שבו אותך" וכד' תכתבי: "נלקחת". וכו' וכו'...
אבל זה ממש יפה!
שכוייח!