מכתב לאח המתגייס
ניצלתי את האווירה החמימה והמשפחתית לומר לו, מתוך הלב פנימה, כאילו צועק אליי מין קול פנימי שמצווה אותי לבקש מאחי, אנא, שלא תגיע לידי הרהור בדבר גירוש יהודים!!
גם לי יש לי אח, והוא מתגייס מחר.
מחר, השכם בבוקר עם שחר, ישים על שכמו תיק גדול, ייתן חיבוק אוהב ומתגעגע לאמא ואבא, לאחים ולי, וילך לדרכו אל הבקו"ם. אל שהות ממשוכת בצבא.
ניצלתי את האווירה החמימה והמשפחתית לומר לו, מתוך הלב פנימה, כאילו צועק אליי מין קול פנימי שמצווה אותי לבקש מאחי, אנא, שלא תגיע לידי הרהור בדבר גירוש יהודים!!
בהיותי צעיר בשנים מאחי המתגייס, טרם התוודעתי להתמודדויות ולקשיים שעובר חייל טירון בצבא ה', אולם מהידוע לי כבר, מודה כי מכשילים הם ומתעתעים את הראייה והדעת.
"אז אחי", פונה אני אליו שתוחב לתיקו מין משחת שיניים ומברשת, "אני גאה בך שאתה מתגייס לצבא הגנה לישראל, אבל תזכור תמיד לעמוד על שלך, תשליך מהדרך אלה המנסים לערער את מצפונך ואמנותך עליהם גדלת, בהתנחלות בארץ בנימין, החל מהגן של הגננת שהכי אהבת, ממשיך ביסודי בישוב ובחטיבה וכלה בישיבת התיכונית ובהסדר".
אני מנוע מלהסביר איך שטף של דמעות התפרץ וזלג מעיניי. כן, בכיתי ממש."אחי, אני אוהב אותך, אין לי עוד מה להגיד לך, רק תהיה חזק!".
מחר, יום שני בשבוע, יום העלייה לחומש חזרה, אני מרגיש שזה עיתוי מצוין ומתאים לכל המתגייסים הטריים, ביניהם אחי, שעל טעויות משלמים, והייאוש והרפיון אינם מנת חלקנו לחלוטין, היננו חזקים ואמיצים ואף צבא שבעולם לא יטיל וטו על בתינו ויישובינו ויעיפו אותנו משם.
אמנם על אחי אניני מפקפק, האמונה והערכים שחדורים בו לא יאכזבו אותו לרגע, הוא לא יצטרך להצטער על טעויות שיותירו משקע מלא זיכרונות כאובים וטראומות.
אברך אחי, שלא תזדקק לעצה מאחרים בעת מילוי תפקידך כאשר תצטרך לבחור את הדרך הנכונה, הערכית והאידיאולוגית, לא תהסס ותדע בדיוק לאיזה דרך מיועדות רגליך לפסוע.
תמיד תזכור ולא רק אתה, אחי האהוב, שהצבא זה לא המקום היחיד שתוכל להתנדב בו ולתרום למען עם ישראל. לעניות דעתי, להתנדב במסגרת שירות לאומי לגברים, זה לא בושה ובוודאי לא נחשב להתנדבות פחותה וחסרת ערך, ואם חלילה תועמד בפני דילמה מוסרית ערכית, ושלא נצטרך לעמוד בניסיון הזה כמובן, תמיד תדע להבהיר למפקדיך שנתון למרותם, שאינם אדונים למצפונך ולאמונתך, וכי רק על פי התורה וערכיה אתה פועל.
אני בטוח כי תעמוד בכל המשימות והאתגרים המוסריים והאידיאולוגיים שיעמדו בדרכיך, כי גם כי נראה שאבד הכוח, הרוח בתוכך פועמת וחזקה כל אותו הזמן.
ועכשיו, שמבטוח אני לא תהיה מאלה שיהיו בחומש ויעצרו את השרייה הפוסעת אל חורבות הישוב, נלך אני וחבריי אל חומש בשבילך, ואנו מבטיחים שלא נאכזב.
תשמור על עצמך בצבא, ואנו כולנו נשמור על ארץ ישראל שלימה.
איתמר
תגובות
אתם נמצאים בחומש גם בשבילי.
תודה רבה לכולכם !