אני הולכת , צועדת
לא יודעת לאן
מרחוק אני כבר רואה גגות אדומים
אולי בתים אני חושבת
בחלומתי
דמינתי את השביל שעליו אצעד
שביל אבנים
או שביל של קוצים ודרדרים
אני הולכת בשביל משלי
בשביל שרצוף באבנים מיוחדות במינן
אבנים של רצון טוב , של תקווה
למצוא לי את הדרך שלי
אבל עדיין לא מצאתי .....
והיא המשיכה לצעוד בשביל שלה ......
תגובות
ניתוח:
אני הולכת , צועדת
לא יודעת לאן
מרחוק אני כבר רואה גגות אדומים>>כבר מיותר
אולי בתים אני חושבת>>הייתי מפסק כך:אולי בתים,אני חושבת
בחלומתי
דמינתי את השביל שעליו אצעד>>דמיינתי(כך הפיסוק הנכון)
שביל אבנים
או שביל של קוצים ודרדרים
אני הולכת בשביל משלי
בשביל שרצוף באבנים מיוחדות במינן
אבנים של רצון טוב , של תקווה
למצוא לי את הדרך שלי>>תוותרי או על ה"לי" או על ה"שלי"...כפילות מיותרת.
אבל עדיין לא מצאתי .....>>דווקא נראה היה שמצאת את השביל אם את הולכת עליו,אולי התכוונת בהתחלת הבית ל"אני חולמת על שביל משלי"?
והיא המשיכה לצעוד בשביל שלה ......>>לא ברור לי המעבר הזה לגוף שלישי.
אהבתי את השיר,בגלל שהוא מאוד ברור(אני אוהב שירים ברורים,שאתה לא צריך לשבור עליהם את הראש,ולא כל אחד יכול לפרש אותם ב1000 דרכים) ובעיקר בגלל הרעיון שהוא מבטא.
את סוללת נפלא את השביל המיוחד לך, גם אם יש בו קוצים
ודרדרים, את מפלסת לך את נתיב חייך, זה עולה לך במאמצים
אבל הם לא לשוא. את גיבורה בעיני.
חזקי ואימצי
אוהבתמיד
כּנרת
הרעיון של השיר בגוף ראשון יותר מבטה את ההרגשה של הילדה עצמה
והסוף מבטה את ההרגשה של האנשים עליה