האלבום, דפיו כבר צהובים,
מרוב יושן.
התמונות ישנות,
מכוסות באבק של שנים.
מנסה להסתיר את העבר הלא רחוק,
מראה ילדה צוחקת
עם חיוך של מלאך,
מקפצת בין השבילים של הישוב שהיה פעם.
מנסה לגרום לה לשכוח,
לזרוק אותה אל תהום הנשיה,
אל שהיה פעם, ועכשיו נשארו רק זכרונות.
זכרונות מהגרוש, את הריסות הבית
שכל כך אהבה.
ועתה הוא מונח במדף הלבן שבחדרה,
יודע רק הוא את הסוד,
ודפיו ימשכו להצהיב
עד שתפתח אותו שוב...
תגובות
שזה סבבה, אבל לא כ"כ מתאים לכותרת... :-)
בס"ד
השיר יפה, לענ"ד עדיף לא לכתוב בפירוש גירוש זה יותר יפה שמבינים את זה מהשיר בלי שזה כתוב באופן מפורש.
אבל זה רק לענ"ד..