לשני המלאכים הקטנים שלפני שנה וחצי באתם אלינו,
ולא ידענו מה מצפה לנו וגם אתם לא ידעתם מה מצפה לכם, אבל הנה עכשיו זה איזשהו סיכום אחרי שנה וחצי. אולי זה הזמן לבקש סליחה על הפעמים שפשוט לא הבנו את המצוקות שלכם, על הפעמים הרבות שפשוט רציתי שלא תהיו שם ושנחזור להיות משפחה "נורמאלית", על הפעמים שהתביישתי בכם, שהסתרתי אתכם, העיקר שאף אחד לא ידע...
רציתי להגיד תודה שלימדתם אותנו כ"כ הרבה על החיים, למרות שאתם כ"כ קטנים, עוד לא בני 5 ....
ניסיון החיים שלכם... זה מה שכ"כ כאב לי. איך פשוט הייתם עושים לבד דברים שילדים גדולים לא עושים,
הייתם מרדימים את עצמכם לבד...
אולי אתם עוד לא מבינים כמה הרבה למדנו מכם, מלאכים קטנים, אז רק תדעו שאני גומרת את העבודה הזאת עם תפילה אחת גדולה:...די! שלא יהיו עוד ילדים שיעברו את מה שאתם עברתם בחיים הכה קצרים שלכם...
עוד שלושה חודשים אני עוזבת את הבית. כמה חיכיתי לרגע הזה לפני שנה, כמה רציתי פשוט לא להיות איתכם, שפשוט תעלמו, שיהיה לי קצת אמא משלי, קצת תשומת לב. שאני אפסיק להתנהג כמו אמא...
השנה וחצי האחרונה הייתה השנה שבה בכיתי הכי הרבה בחיי, כמה היה לי קשה.
הייתי הולכת מהבית רק על מנת לתפוס קצת שקט...
וכל זאת אחרי כמעט שנתיים, בהן האהבה שלי אליכם כ"כ התחזקה.
נכון, הנה אני עוזבת, אבל רק רציתי להגיד לכם, מתוקים שלי, שמלאתם את חיי בעשייה אין סופית, בהרגשה שיש לי למעלה כמה זכיות. בזכותכם...
בעז"ה שנה הבאה אחזור הביתה מהשירות, ואחבק אותכם כמו תמיד... ואזכור באותו חיבוק איך אחרי כל דבר קשה יש משהו טוב...
אוהבת אתכם עד אין סוף..
וגאה כ"כ להיות האחות שלכם...
תגובות
אפילו יש לי הרגשה קטנה שאני מכירה אותך..אבל לא זה מה שחשוב..:-)
כל הכבוד על האימוץ.וכל הכבוד לך על היצירה.
אשרייך!
בס"ד.
יפה!
מהמם!
כל כך נכון (לי אין אחים באומנה, אבל חברות..)
כתיבה יפה.
בעה"י ובהשתדלותנו ננצח במאבקינו!
פגעת בי בול!
במיוחד אחרי שאמא שלי התחתנה שוב ויש לי עכשיו 'אחים חורגים' עם עבר לא פשוט...
מעולה וברוכה הבאה!