נכתב לזכר הקדוש דב דריבן הי"ד שהקים את חוות מעון ונרצח על אדמתה בניסן תשנ'ח.
אני מביאה את השיר היום
בתפילה שזכותו תגן על החווה שהקים ויושביה וכל החושבים עליהם רעה-יפלו בבור שהם חופרים,אמן!
בס"ד ר"ח כסלו תשס"ה
דב
על אם הדרך הוא נולד
כמו בנימין בשעתו
ואור עולם ראה אותו
כמו בנימין זאב יטרף
תינוק יפה וטוב
ובו ביום גיבור נפל
ושמו ניתן לו-דב
בעיר אבות צמח כמו ארז
גבוה וחסון
על גב סוסו במלוא המרץ
גמא הרי חברון
גדל הנער ובגר
וגם אשה נשא
בכי נא אמא,מר להר
קרוב סוף המסע
ביום אביב אל השדה
בא דב עם חבריו
ארבו לו שם ישמעאלים
ואל ביתו לא שב
ושוב מגיע האביב
אל שדות חוות מעון
נותנת ארץ את פריה
ירוק שוב הר חברון
ולא דובים
אך כן –יש יער
והוא שומר קרוב
את חן דמותו של זה הנער
את זכרונו של דב....
לדב
גזרה על המת
שישכח מן הלב
ואתה הולך ונשכח
(א)
צר לי עליך,מר וכואב
היית לי כמו אח.
(ב)
נפטרה גם אמך
לא עמדה בכאב
זה עצוב,עצוב כל כך
תגובות
אם כבר נגזר עלינו למות, עדיף כבר מות על קידוש ה' - כמוהו..
הי"ד..!!
הקטע בשכחת המת, הוא לשכוח את הכאב.
הוא להבין שהוא לא מת לשווא.
ועלינו לזכור, ולא לשכוח!
אבל לא במובן של לבכות כל היום, א-לא במובן של- מה אנו לוקחים ממנו? מה הוא הי'ה רוצה שנעשה?
שננקום את נקמת דמו השפוך על אדמת הקודש!!!
דב דריבן הי"ד לא נשכח מהלב!!!!!!!
אנחנו זוכרים אותו כל הזמן!!!!!!!!!!