עץ

בס"ד

             עץ

עליו נעים ברוח הקלה,

שנשבה, והזיזה אותם,

מעל שחק שחור- אפור,

של כמעט לילה.

ענפיו שגדלו עד מעל,

כמו כמהים להגיע עד רום שבתו,

חומים מתחתיהם, ירוקים מעליהם.

גזע עבות לו,

מכוסה באבק של שנים,

מלא חטטים ,פצעים,

שנעשו בין בגרזן ,בין בסכין.

והוא,

זועק זעקה חלושה,

שמגיעה מנבכי גזעו ושורשיו,

אני רוצה לחיות.

נכתב: כשחיכתי לרכזת פר"ח בבית ספר שורשים, על העץ הישן שעומד שם.

                    בעירי נתניה