את אשר יאהב- יוכיח.

זהו מכתב ששלחתי לפני כשבועיים באימייל לאדם מסוים.
זהו יהודי שמגדיר את עצמו "שמאלן".

בעקבות הויכוח שהתפתח עם יהודה ו. ביצירה של פלפלתי ,אני מביאה את המכתב הזה.

אני רוצה לציין שאותו אדם ענה לי,ואנחנו ממשיכים בהתכתבות מתוך כבוד הדדי.

אתה צועק "שריפה",יהודה ו., אני חושבת שזוהי האש שבה אנחנו יוצקים את כלי הזהב של המקדש.
יש ביננו חילוקי דעות,כנראה.

------

שלום,ד.

...............

חברה של בתי הביאה אלינו את הסרט "הפצמ"ר האחרון".

הבנות צפו בסרט ואני בכיתי.

הלב שוב נשבר והסיר מעליו ערימות של אבק שהצטברו בשנתיים שחלפו.

ושוב הכאב חוזר,ושוב הוא מוליד את הזעם.

כתבת שעוזי "כנראה נסחף ברצון להתפאר בצחצוחי-לשונו, ונכשל בה" ושגם אתה יודע להשתלח כאשר צריך.

גם אני יודעת להשתלח,ד..

עוזי הזכיר ספרים מלפני 70 שנה שמלמדים איך לגרש אנשים לא רצויים, ומה לעשות בהם אם לא ירצו ללכת.הוא טוען שהספרים מאובקים.

אז יש לי חדשות בשבילו- הספרים כבר לא מאובקים- לפני שנתיים הורדתם אותם מהמדפים וניערתם מעליהם את האבק.

עוזי הזכיר את ממגורות המזון שנשרפו בימי בית שני.

ואני צופה בסרט ,רואה שוב את החולות הברוכים של גוש קטיף ואת מאות החממות השופעות מכל טוב הארץ.

עוזי הזכיר את הפסוק על "מהרסייך ומחריבייך".

 מי הם המחריבים של הזמן הזה,ד. ?

מי שרף את ממגורות המזון? את אסם התבואה  האדיר של גוש קטיף?

אתה נעלב משאלה ששאלתי אותך. אבל,  אתה מכנה את אורח חיי 'פשע'.

 ('על כל פנים: להצטרף אליכן בחברון אפילו לא עולה על דעתי ! להוסיף את חטאי על פשעיכם ? חלילה לי !’ )

 איך אדם בריא בנפשו אמור להגיב על אמירה כזאת?

 דבר אחד מנחם אותי ;

 יש יד מכוונת.

 אותה יד שכיוונה את אלפי הפצמרים ומאות אלפי הרסיסים בגוש קטיף.

 אותה יד שמכוונת את הקסאמים על שדרות.אותה יד שכיוונה את הסקאדים שנחתו על תל אביב לפני 15 שנה. אותה יד היא זו שמכוונת אותנו גם היום,בכל רגע ורגע.

ישנו מאמר חז"ל המדמה את שעת הגאולה לשעה שבה האריה והלביאה נזקקים זה לזה.

אני מאחלת לך (ולכולנו)  שלא נהיה בין אלה שמנסים להפריע.

"אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו. מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה ?!" (סנהדרין קו ע"א)

שבת שלום לך

תפארת

 מחברון