בס"ד
וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד;
ויאהבו (וַיֶּאֱהָבֵהוּ) יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ.
נפש תאומה
זעקת,
כשכולם שתקו.
אזרת אומץ,
כשכולם לא יכלו לו.
לא המלך שאול,
לא שר האלף יונתן.
ואתה,
בכח עליון,
ממקור לא ידוע,
נסתר, חבוי,
קמת,
הרגת צורר ישראל.
ויזעק בכל כוחו,
מבלי הבין דבר.
מחפש, ולא מוצא
את העוז, הכח,
שבך.
מי אביך,
שורשים של עץ.
לנסות לגלות,
מקורם של עוז וגבורה.
השבת,
בקול ענות חלושה,
מתפלא מן הענוה והעז.
תגובות