חרמון

 בס"ד

    חרמון

נוגה אורו של סהר,

מאיר את לובן ההר,

שעון החול נדם לרגע ,

גרגר נשאר תלוי על בלימה.

כאוד מוצל מאש,

כגחלת שמעט מנצצותיה,

כבים בתנור החם,

כותב מכתב מכתב שלא ישלח .

לו יכולתי   להביט בענייך ,

ללטף שוב את תינוקי הקט.

לחבק  אותו חיבוק אוהב ,

של אבא שלא יחזור.

ודמעה של עצב ,

את מלאך המות מניח חרב על צוארו,

נושרת

אל עבר דף נייר,

כתוב בדיו כחול....

 מוקדש: לעלוי נשמת חללי מלחמת יום הכיפורים וכאות הערכה לחיילי גדוד 51 של גולני שנלחמו על החזרת הגולן והחרמון לעם ישראל